נולד בט"ו תמוז תש"י ברחובות.

נפל במלחמת יום הכיפורים בי"ז תשרי תשל"ד.

כשנשלח לשהות בימים הנוראים במוצב גדול בתעלה התחבב על כל החיילים. בראש השנה החליט שכל חייל מחויב לשמוע תקיעת שופר אף אם הוא בפעילות מבצעית והחל לעבור מעמדה לעמדה. חיילי אחד הסיורים שנקלעו למוצב הופתעו לראות חיל רץ אליהם ושופר בידו. בערב ר"ה הגיע פסק הלכה המתיר לעבוד בעבודת ביצורים בחג, ואברהם החל לעבוד במרץ שהפליא את החיילים.

בצאת החג החליט לשהות במוצב גם בעשרת ימי תשובה עד לאחר יום הכיפורים, ולבקשת החיילים חזר גם לשמחת תורה.

במלחמה הגיע אברהם לסדנא לתיקוני טנקים וחיפש טנק וצוות. לאחר מאמצים רבים מצא לו צוות ויצא לקרב. ביום שבת קודש חוה"מ סוכות הגיע לחאן- ארנבה, שם בקש מהטנק שלו, קצין צנחנים, לחלץ פצוע שנשאר בשטח. הטנק של אברהם יצא למקום, לפתע נשמע קול נפץ אדיר והצריח התמלא עשן לבן סמיך, ואברהם עלה בלהב האש השמימה.