נולד בכ"ב טבת תש"ח,  נפטר י"א שבט תשע"א.

קוים לדמותו

משה היה אדם שקט, נעים הליכות, אהוב על כולם.

גדל ולמד בבית ספר תחכמוני בבת ים, חבריו מעידים עליו כי היה תלמיד חרוץ, ילד פעיל, שובב וחברותי מאוד.

משה היה חניך פעיל בסניף בני עקיבא בבת ים, היה בחור יפה תואר, גבוה וחסון שתמיד חייך וסחף בשמחתו את כולם.

למד בישיבה התיכונית "מרום ציון" בירושלים ולאחר מכן המשיך בישיבת ההסדר "כרם ביבנה".

בישיבה בלט בטוב ליבו, באצילות הנפש ובאהבת הבריות, אהוב על כולם, וידו מושטת לעזרה כל הזמן.

משה התגייס לצבא ושירת בחיל השריון, והשתתף במלחמת ההתשה בתעלת סואץ בשנת תשכ"ט (1969).

משה שירת ביחידה יחד עם עוד ארבעה חברים מהישיבה. באחד ההפגזות הכבדות על המוצב משה נפגע, והפך לנכה צה"ל.

כמה שנים המשיך לתפקד באופן עצמאי ועם השנים מצבו הדרדר מאוד והוא נאלץ להשתמש בכסא גלגלים. משה ניחן ביכולת עמידה גבוהה ובסבלנות אין קץ.

משה התחתן עם חנה, ראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל ערך את החופה והקידושין.

חנה הייתה אהבת חייו אשר הייתה לו לעזר ושימשה יד ימינו תמיד. יחדיו ידעו לטייל ו"לגמוע" את החיים למרות מגבלתו של משה.

גם לאחר עזיבתו משה היה מחובר מאוד לישיבת כרם ביבנה ושמר על קשר מתמיד והשתתף עם רעייתו חנה שתחי' בדינרים השנתיים שהישיבה ערכה. כמו כן קבע עיתים לתורה בחברותא כל השנים.

לאחר פטירתו הוקמה קרן ע"י רעייתו וחבריו למחזור תשכ"ו לעילוי נשמתו.