טף למה באים

טף למה באים

הרב עמרי קראוס

עומדים אנחנו במוצאי שנת השמיטה, ומתרגשים ומתפללים לחידושה של המצוה המובאת בפרשה (דברים ל'): "ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות: בבוא כל ישראל לראות את פני יקוק אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם: הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יקוק אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת: ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יקוק אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה".


הגמ' דנה, מדוע יש צורך להביא את הטף?


הרמב"ן מסביר בפשטות "כי אין הטף הזה יונקי שדים, אבל הם קטני השנים הקרובים להתחנך, וזה טעם ולמדו ליראה - בעתיד". הרש"ר הירשעומד על הדימיון וההבדל של מטרת מצות הקהל בין המבוגרים שעליהם נאמר "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יקוק אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" לעומת הבנים שעליהם נאמר "ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יקוק אלהיכם".


הצד השווה שבשניהם שהמטרה היא: לשמוע, ללמוד ולירא. אמנם אצל המבוגרים מצטרף גם "ושמרו לעשות" דבר שלא שייך אצל הילדים, שעדיין לא מצווים.


אמנם יש הבדל נוסף, אצל המבוגרים כל חלק עומד בפני עצמו "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו" אמנם אצל 


הבנים הכל מטרה אחת "ישמעו ולמדו ליראה".


בעוד שהמבוגר זוכה "לשמוע" את דברי התורה, כעין מעמד הר סיני שבו שמענו את דבר ה' "תודעה זו, שחזרה ונתחדשה באסיפת הכלל, תביא לידי כך שהם ילמדו: ההתקדמות המתמדת בלימוד התורה תהיה להם משימה נעלה; ויראו וגו': שני אלה, מצות הקהל שנתקיימה כאן ומצות "ילמדו" שתתקיים בבית, יביאו אותם לידי יראת ה' שסופה שמירת כל התורה".


אמנם הילדים שעוד לא הגיעו ממש לגיל חינוך, אין הם מבינים את משמעות המעמד, ובוודאי שעוד קטנים מכדי להבין וללמוד את התוכן, אך הם יזכו ש"הרי עצם המעמד הזה יטביע את רישומו על נפש הילד, הם יראו את ההמון הרב המקשיב ביראת כבוד, וכך יגיעו לכלל יראת ה'". 


חינוך הילדים מתחיל מהחויה החיובית שיש להם בעבודת ה', מהכבוד הרב שהם חשים בסביבתם לתורה. מסר זה אינו נעשה רק ע"י דיבורים, אלא בעיקר ע"י החויה שנותנים לילד.


דוגמא נוספת אנחנו מצווים במצוה השניה בפרשה שהיא האחרונה במנין תרי"ג מצוות- מצות כתיבת ספר תורה שנלמד מהפס' "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת".


מהי "השירה הזאת"? רש"י והרמב"ן מפרשים שהכוונה לשירת האזינו. לעומתם הרלב"ג מפרש שהכוונה לכל התורה, וכן מוכח מהגמ' בנדרים לח. שלומדת מהמשך הפס' שמשה נצטווה ללמד את התורה לעם ישראל "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל".


הרמב"ם עושה כעין פשרה וכותב: "מצוות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה עצמו שנאמר "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת", כלומר: כתבו לכם התורה שיש בה שירה זו, לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות".


את הדימוי של תורה כשירה מצאנו גם בגמ' בחגיגה יב: "אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו, ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו? משום ובלילה שירה עמי".


החינוך (מצוה תריג') דן בטעם המצוה, מדוע יש חיוב לכתוב ספר תורה במקרה שכבר ירש מאביו ס"ת? "ונצטוינו להשתדל בזה כל אחד ואחד מבני ישראל, ואף על פי שהניחו לו אבותיו, למען ירבו הספרים בינינו ונוכל להשאיל מהם לאשר לא תשיג ידו לקנות, וגם למען יקראו בספרים חדשים כל אחד ואחד מישראל פן תקוץ נפשם בקראם בספרים הישנים שיניחו להם אבותיהם". 


אדם שלומד תורה צריך לחוות חויה נעימה, ולכן ראוי שילמד בספר תורה חדש.


ובכלל, התורה נקראת שירה בגלל החויה שהאדם חווה כשהוא לומד, כעין שיר המתנגן בליבו.


בברכות התורה אנחנו מברכים "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך... ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בי ישראל, כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמוע", הרב אשר וייס מסביר את הקשר בין שני חלקי הברכה, שהחויה הנעימה והערבות שאנחנו נרגיש בלימוד, תחלחל גם בילדינו וממילא הם ירצו להמשיך בלימוד התורה.


 


הרמב"ן מסיים את פירושו, שמהגמ' לא נראה כדבריו אלא נראה שמדובר בהבאת התינוקות למצות הקהל "אבל רבותינו אמרו (חגיגה ג א), האנשים ללמוד והנשים לשמוע, והטף למה בא, ליתן שכר למביאיהם".


משמע מדברי הגמ' שלא מדובר בילדים שיכולים לחוות את החויה ויש לילדים רווח בהמצאות במעמד. וכך לכאורה משמע משינוי הלשון בפסוק בין "הטף" הנאמר בתחילה לבין "ובניהם" הנאמר בפסוק שלאחר מכן.  


ולכאורה תימה, ממה נפשך, אם יש עניין בעצם הבאת הטף, מדוע הגמ' אומרת רק "ליתן שכר למביאיהם", ואם אין עניין בהבאת הטף, מדוע יש לתת שכר למביאיהם?


בספר ענף יוסף הסביר שהרי בכל מקרה יצטרכו ההורים להביא את הטף, כיוון שכולם, האנשים והנשים, חייבים להגיע להקהל, א"כ מה יעשו עם הטף? אלא כדי לזכות את ישראל שדבר שהיו עושים בכל מקרה יקבלו על זה שכר כמווים ועושים, לכן ציותה התורה על כך בפירוש.


אמנם יתכן להסביר בדרך נוספת. כאשר אדם חווה חויה בלתי רגילה, כאשר הוא נפגש עם המלך, הוא לוקח איתו את כל משפחתו, הוא רוצה לחוות זאת עם כל האנשים הקרובים והיקרים לו. גם אם הילד לא יבין, לאביו חשוב שהילד יהיה חלק מהחויה המשפחתית.


ויתכן שלכן שינתן שכר למביאיהם, בזכות הכבוד שנתנו לאותו מעמד.

 

 

קוד השיעור: 9202

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
E
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
E
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
E
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע