למה פרה עכשיו?

למה קוראים השבת את פרשת 'פרה אדומה'? ההסבר הפשוט הוא הסברו של רש"י (מגילה כט ע"א): "להזהיר את ישראל ליטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה". כלומר, מאחר שאנו נמצאים כשלושים יום קודם הפסח, אנו מתחילים לעסוק בהכנות לקרבן הפסח, והשלב הראשון בהכנות הוא שלב ההיטהרות.

רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ה'אמרי אמת' מגור, העיר (פרה, תרצ"ד)  שלכאורה אין צורך להזהיר כל כך על הטהרה, שהרי קרבן הפסח הוא קרבן ציבור, והוא קרב גם בטומאה, על פי הכלל הידוע ש"טומאה הותרה או דחויה בציבור". אלא שאנו רוצים להקריב את הקרבן בדרך הלכתחילאית שלו, בטהרה, כדי לכוון לרצונו של מקום. ובלשונו:

והלא פסח קרב גם בטומאה, שהרי הוא קרבן ציבור? אולם צריך לכוון לרצונו של הקדוש ברוך הוא, העוסק בטהרתן של ישראל.

ה'אמרי אמת' רומז לדברי הירושלמי (מגילה פ"ג ה"ה). שם הקשו, מדוע לא הקדימו את קריאת פרשת החודש שנאמרה לישראל בחודש ניסן, לקריאת פרשת פרה שנאמרה לישראל בחודש אייר. וביארו שאנו מקדימים את פרשת פרה מפני שהיא "טהרתן של ישראל":

רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה: בדין הוא שתקדים 'החודש' ל'פרה', שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה, ולמה פרה קודמת? שהיא טהרתן של כל ישראל.

ימים המסוגלים לטהרה

אביו של ה'אמרי אמת', רבי יהודה אריה לייב אלתר, בעל ה'שפת אמת' (פרה, תרמ"ז) ביאר עומק נוסף בעניין הקדמת פרשת פרה לפרשת החודש. תחילה נעתיק את דבריו, ואחר כך נבארם בס"ד:

קבעו חז"ל לקרות פרשת פרה קודם ניסן. כי כמו שיורד בניסן התחדשות לבני ישראל, כמו כן יורד מקודם טהרה לנפשות בני ישראל... ובימים אלו שכל בני ישראל טיהרו עצמם קודם הבאת קרבן פסח, מסוגלים הימים בעצמם למצוא רוח טהרה. ופרשה זו של דין טהרת מת. המייגעים בה יכולין לבוא לטהרה...

     ומאחר שבניסן עתידין לגאול, ממילא בודאי מקודם הגאולה יתן השי"ת רוח טהרה בלבות בני ישראל. לכן מסוגלים אלה הימים שהיה בהם הטהרה ושיהיה בהם הטהרה, למצוא בהם גם עתה לב טהור, כמו שכתבנו במקום אחר כי כל עניני הקדושה נשאר מהם ברכה לאחריה. ולפניה גם כן יכולין להרגיש מעין הקדושה העתידה להיות אז.

ה'שפת אמת' מלמדנו שהימים שלפנינו הם ימים המסוגלים לטהרה. כשם שבתקופת המדבר עסקו בני ישראל בימים אלו בהיטהרות, ועל כן ירדה טהרה לנפשותם, כך הוא גם בימינו ממש. כי כל דבר שבקדושה, אף שכבר חלף-עבר לו, משאיר אחריו ברכה לדורות. לפיכך, העוסק בימים אלו בפרשת פרה ובענייני טהרה, זוכה לקבל את שפע הטהרה היורד לעולם.

כל זה נעשה לפני חודש ניסן. משום שחודש ניסן הוא חודש הגאולה. "בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל". השלב המקדים לגאולה, והמכין את הגאולה, הוא הטהרה. לפיכך הקדימו חכמים את קריאת פרשת הטהרה לקריאת פרשת חודש הגאולה.

תפילה ועשייה לשלום השבויים

אשתף אתכם, הקוראים, בחוויה מיוחדת שהייתה לנו – אברכי כרם ביבנה – בסעודת פורים השנה, תשפ"ד. זכינו השנה להתכנס יחד, כעשרים משפחות, למשתה הפורים. במהלך המשתה, כמו אצל רבים, גם אנו התפללנו לשלומם של אחינו השבויים והחטופים. שרנו בלב דומע: "אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה... המקום ירחם עליהם, ויוציאם מאפילה לאורה".

תוך כדי שירה עלה במחשבתנו, שלא רק על אחינו השבויים בידי החמאס בעזה עלינו להתפלל. אלא יש לנו להתפלל, אולי אף ביתר שאת, גם על אחינו הנתונים בצרה ובשביה רוחנית. הרחוקים עדיין מהארת התורה, השבויים עדיין במנהרות התרבות ההפוכות לעולמה של תורה. גם עליהם, ואולי בעיקר עליהם, עלינו לשיר ולהתפלל ש"המקום ירחם עליהם, ויוציאם מאפילה לאורה גדולה".

יחד עם התפילה הגדולה, חיזקנו זה את זה בצורך הגדול לצאת בעצמנו ולהאיר את העיר. להפיץ את האור הגדול של בתי המדרש אל תוך מנהרות השממה הרוחנית, ולחרף נפשנו להצלתם נשמות אחינו האהובים. "אם החרש תחרישי בעת הזאת" וגו'.

צאו לטהר!

נראה שלזה רומזת גם פרשת פרה. רוצים גאולה? לפני כן צריך טהרה. נכון שאפשר שתבוא הגאולה גם בלא טהרה. "בחמה שפוכה אמלוך עליכם". אבל אנחנו רוצים גאולה של לכתחילה. גאולה הבאה מתוך טהרה. ולשם כך עלינו לעשות את הצעדים הראשונים.

בימים אלו, ששפע של טהרה יורד לעולם, חובה כפולה ומכופלת מוטלת עלינו - להפיץ תורה, ולהפיץ טהרה. זהו רצונו של הקב"ה "העוסק בטהרתן של ישראל". "בניסן נטהרו ונגאלו, ובניסן עתידים להיטהר ולהיגאל".