בועז אומר לרות: "ישלם ה' פעלך ותהי משכרתך שְלֵמָה מעִם ה' א-להי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו" (רות ב, יב). במספר מקומות חז"ל משתמשים בביטוי שהגר בא לחסות תחת כנפי השכינה^[1]. כפי שנאמר במדרש שיר השירים רבה (א, י):

ר' יוסי בן חלפתא אומר 'לאהבה' – להאהיבן, לאהבן ולקרבן ולגיירן ולהכניסן תחת כנפי השכינה.

נראה, שהמקור לביטוי "תחת כנפי השכינה" נמצא בדברי בועז לרות. יש לברר מה הכוונה שהגר בא לחסות תחת כנפי השכינה?

נלענ"ד, שאפשר לתת שני ביאורים:

א. נכרי שמתגייר צריך הגנה, שהרי הוא עוזב את ביתו ומשפחתו ומצטרף לעַם ישראל. אין לו מי שיגן עליו וישמור עליו, הוא נכנס למקום זר. יתר על כן, פעמים רבות הגיור היה כרוך בסכנת נפשות. האומה השולטת היתה יכולה להוציא להורג את הנכרי שהתגייר, כפי שידוע מן הסיפור על ר' אברהם גר הצדק מווילנא. לכן, הקב"ה מבטיח לגר שהוא יהיה תחת כנפיו. כלומר, הקב"ה יהיה השומר שלו. אם נתבונן בפסוקים שמוזכרים בהם כנפי הקב"ה, נראה שכנפי השכינה מבטאים יסוד של הגנה ושמירה של הקב"ה. כתוב בתהילים (לו, ח): "מה יקר חסדך א-להים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון". וכן (נז, ב): "חנני א-להים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה עד יעבר הוות". ועוד שם (סא, ה): "אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה". ועוד (צא, ד): "באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו". כן אנו אומרים בברכת השכיבנו: "ובצל כנפיך תסתירנו", וגם בתחנון אומרים: "ובצל כנפיך נחסה ונתלונן".

ב. נכרי שמתגייר  מצטרף בכך לכריתת ברית של בני ישראל עִם הקב"ה ולכן הוא צריך לכרות ברית עִם הקב"ה. לשם כך הוא צריך להיכנס לתוך קודש הקודשים, שם שורה השכינה. הוא נכנס לקודש הקודשים לארון הברית ונמצא תחת "כנפי הכרובים", זאת הכוונה שנכנס תחת כנפי השכינה. כשם שבני ישראל עמדו לפני הקב"ה במעמד הר סיני, כך על הגר לעמוד לפני הקב"ה. ידועים דברי הרמב"ן שקודש הקודשים הוא תחליף למעמד הר סיני. אלא, בוודאי אי אפשר שכל גר יכנס לקודש הקודשים, שלא ראוי לעשות כן. לכן, הגר בא לבית הדין שהוא שליח הקב"ה וכפי שידוע שבבית דין עומד הקב"ה. כפי שכתוב בתהילים (פב, א): "א-להים נצב בעדת א-ל"^[2]. ביאה לבית דין נחשבת ככניסה "תחת כנפי השכינה", כניסה תחת כנפי הכרובים.