מערכת היחסים ששררה בין אברהם לבין לוט ידעה עליות ומורדות. בתחילת הדרך צעדו השניים יחדיו: "וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך איתו לוט" (בראשית יב', ד') אך בהמשך נתפרדו הדרכים: "ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו" (שם יגי, יא').

רש"י נתן לנסיעתו של לוט משמעות קשה ביותר: "ויסע לוט מקדם – מדרש אגדה: הסיע עצמו מקדמונו של עולם, אמר אי אפשי לא באברהם ולא באלוקיו" לאמר – אין מדובר כאן רק על התרחקות פיזית אלא על ניתוק רוחני מוחלט ומאיסה בכל אמונתו של אברהם.

מהיכן למדו חז"ל להגיד על לוט דברים קשים שכאלה, והרי בהמשך עוד קיים לוט הכנסת אורחים במסירות נפש, וגם אפה מצות בפסח? אמר הסבא מקלם זצ"ל, חז"ל הקדושים ידעו לרדת לעומק הנפש של האדם ולהסיק מתוך מעשיו הגלויים מה הם השקפותיו ונטיותיו הנסתרות הפנימיות. אם לוט יכול לעזוב מקום קדוש כמו ביתו של אברהם וללכת למקום שאנשיו הם רעים וחוטאים, וכל זאת בשביל חמדת הממון פרוש הדברים שבליבו פנימה הוא כבר אומר אי אפשי לא באברהם ולא באלוקיו.

וכתב המהר"ל שהפורש הוא יותר גרוע ממי שמעולם לא היה קרוב שכן מי שהיה רחוק מעולם עדין יתכן שיש לו מידה של קרבה אלא שזה עדין לא התממש בפועל. אבל לוט שהיה קרוב והתרחק סימן הוא שיש בו מאיסה מוחלטת שאם היה לו צד של קרבה לא היה מתרחק וזהו שאומרת הגמ' במס' נזיר דף כ"ג: "דרש רבא מאי דכתיב (משלי יח', ב') לתאוה יבקש נפרד – זה לוט", אשר מחמת תאות הממון נפרד לגמרי מאברהם ומדרכו.

וכאן יש מקום לשאול מה באמת קרה לו ללוט שנפרד ונבדל מאברהם והרי בתחילה הלך יחד איתו יחד עזבו את ארצם ובית מולדתם ובציווי ה' הלכו אל הארץ הבלתי נודעת מפני מה החמיץ לפתע? וכתב החתם סופר שזה מה שנאמר בקהלת (ה', יב') "יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו" שהרי לוט זכה לעושר גדול בעקבות הליכתו עם אברהם שהרי היה לו צאן ובקר ואהלים עד אשר לא יכלו לשבת יחדיו שכן טבע רע הוא באדם שככל שיש לו יותר עושר וממון הרי ראשו מסתחרר והוא רוצה יותר וישמן ויבעט ויסע מקדמונו של עולם.

ובזאת נבדל לוט מאברהם שאצל אברהם נאמר: "ואברהם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב, וילך למסעיו… עד המקום אשר היה שם אהלה בתחילה" (יג', ב'- ג') פרש רש"י- "כשחזר ממצרים לארץ כנען, היה הולך ולן באכסניות שלן בהם בהליכתו למצרים, למדך דרך ארץ שלא ישנה אדם מאכסניה שלו". 

והדברים מופלאים שהרי כשירד אברהם למצרים היה במצב של עוני ורעב ובוודאי נאלץ ללון באכסניות זולות ופשוטות ואולם עתה בחזרתו ממצרים הוא כבד מאוד בכסף ובזהב ובוודאי יש ביכולתו לדור באכסניות מפוארות יותר ואף על פי כן הולך ולן באותם אכסניות שלן בהם בהליכתו למצרים ללמדך שאחד היה אברהם הוא אברהם במצב של עוני והוא אברהם במצב של עושר וזהו הניגוד ללוט שמרוב עושרו שינה את כל אורחות חייו עד שבסופו איבד את העולמו הרוחני.

מהות חייו וקיומו של עם ישראל שונה לחלוטין מדרכו של לוט בניגוד ללוט שברגע של ניסיון ניתק את הקשר עם אברהם ועם אלוקיו הרי שעם ישראל קשור בקשר של חיים עם רבונו של עולם ובכל המצבים ובכל הנסיונות לא עוזב את הקב"ה אלא יודע שסוד הקיום שלנו הוא: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".