כאשר יעקב נמצא בדרך לרדת למצרים נאמר בפסוק (בראשית מו ב-ד): "ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ... אל תירא מרדה מצרימה... אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה".

ויש להבין למה נראה אליו דוקא במראות הלילה, והרי זו דרך הנבואה של נביאי אומות העולם, כפי שאמר בלעם (במדבר כב,ח): בחג"לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אלי", ומפרש שם רש"י: "אין רוח הקדש שורה עליו אלא בלילה, וכן לכל נביאי אומות העולם, וכן לבן בחלום הלילה, שנאמר ויבוא אלהים אל בלעם בחלום הלילה, כאדם ההולך אצל פילגשו בהחבא".

מבאר המשך חכמה, שהלילה מסמל את חשכת הגלות, שכן הגאולה היא אור, כפי שאנו מתפללים "אור חדש על ציון תאיר", וכפי שאומר הנביא ישעיהו (ס,א): "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח". והנה יעקב נמצא כעת בדרך אל הגלות הארוכה והקשה, להתגורר במצרים ימים רבים, לכן באה אליו התגלות אלהית בלילה, להראות שגם בלילה ובחשכת הגלות ֲ שורה השכינה בישראל, וכמאמר הגמרא במס' מגילה (דף כט.) "בוא וראה כמה חביבים ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהם".

משום כך אברהם תיקן תפילת שחרית ויצחק תיקן תפילת מנחה ויעקב תיקן תפילת ערבית, שכן יעקב מלמד אותנו את אשר נאמר לו במראות הלילה, שגם בלילה אל לנו לשכוח כי אלהי אבותינו עמנו. ועל כן נאמר בפסוק בתהילים (כ,ב): " יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב". יום צרה הוא יום של חשיכה ואפילה, אבל אלהי יעקב שנגלה אליו במראות הלילה נמצא עמנו גם בימי הצרה והחושך, וגם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי.

בחג החנוכה מצוה להדליק את הנרות משתקע החמה. בשעה שאדם ניצב בפני קשיים ובעיות, ויש לו תחושה והרגשה שהנה שוקעת עליו החמה ובא החושך לעולם, באותה שעה עליו להדליק את הנרות שמסמלים את האור שבקצה המנהרה ולהתחזק באמונתו שאלהי יעקב נמצא איתו בכל צרותיו ואין הוא נעזב לנפשו. באותה שעה הוא נושא עיניו למרום מתוך צעקה עמוקה "מאין יבוא עזרי", והוא מסתכל בנרות ושומע את בת הקול העונה לו ממרום "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ".

כך נאמר בתהלים בפרקים שאנו קוראים בהלל: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא", "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא". בין בזמן ישועה ובין בזמן צרה, וגם בזמן של הסתרת פנים וחשיכה אנו יודעים שגם שם נמצא ה' יתברך, ואליו אנו פונים ומתפללים.

"כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה". בין בזמנים שאנו מרגישים אור יום ובין בזמנים שאנו מרגישים חשכת לילה אנו יודעים ששכינתו ית' נמצאת איתנו ולכן אנו הוגים בתורתו, שכן לימוד התורה הוא עצמו הקריאה בשם ה' ומזכה אותנו לקירבת אלהים ולהשראת שכינתו.

התפילה הגדולה שלנו היא שהקב"ה יעביר את החושך מן העולם ויאיר עלינו באור גדול של ישועה וגאולה.