וגבורתו ליצחק

המשגיח, הרב שרון יוסט

מידת הגבורה מייוחסת ליצחק אבינו.

היכן זה בא לידי ביטוי?

נאמר בפרשתנו: "ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים". ללא ספק הבאר שייכת ליצחק, אך אנשי גרר

לא חושבים כך: "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים".

אם היו שואלים אותנו, מן הסתם היינו אומרים לא לוותר להם! ללכת עד הסוף!

אך יצחק אבינו מחליט לא לריב: "ויחפרו עבדי יצחק באר אחרת", עדיף לשמור את הכוחות לעשיה ובניה ולא למריבות.

אמנם גם בבאר השניה הם נתקלים בהתנגדות: "ויריבו גם עליה", וגם כאן ממשיך יצחק אבינו הלאה:" ויחפור באר אחרת וכו', ויקרא שמה רחובות".

באותו לילה מתגלה אליו הקב"ה: "וירא אליו ה' בלילה ההוא ויאמר אנכי אלוקי אברהם אביך וכו', וברכתיך", כלומר ראוי אתה לברכה על מידת התרחקותך מהמחלוקת.

הניצחון יבוא על ידי בניין עצמי ולא על ידי הרס חברי.

ואכן מתוך התעצמותו של יצחק אבינו מגיעים שכניו למסקנה שלא יוכלו לו: "ואבימלך הלך אליו מגרר וכו', ויאמרו ראה ראינו כי היה ה' עמך וכו', נכרתה ברית עמך".

גבורתו של יצחק אבינו מתבטאת בכוחו לרסן ולשלוט במידת הכעס והנקמה, ולקבל בצורה מושכלת את ההחלטה הנכונה.

בשם רבי ישראל סלנטר אומרים, עד שאתה חופר בור לחברך, בנה גבעה לעצמך.

איזהו גיבור הכובש את יצרו.

כל זה אמור כלפי בני ברית, וכמאמר חז"ל:"עמיתך - עם שאתך בתורה ובמצוות", אך כלפי אלו הקמים עלינו לכלותנו בוודאי שההנהגה עמם צריכה להיות כמו שעשה אברהם אבינו:"וירק את חניכיו ילידי ביתו וכו', ויחלק עליהם לילה וכו' ויכם, וירדפם וכו' ".

יהי רצון שנשכיל לרדוף את השלום בתוכנו, להתאזר בגבורה פנימית וחיצונית, ומתוך אהבת ישראל ושאיפת השלום

האמיתי, נזכה שיתקיים בנו: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם".

השיעור ניתן בב' כסלו תשפ"ד

קוד השיעור: 9324

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר: