זה עתה יצאנו מחגי תשרי, ימים של תשובה ומחילה ליחיד ולרבים.

מפורסמים דברי הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג:

כל אחד ואחד מבני האדם, יש לו זכיות ועונות. מי שזכיותיו יתירות על עונותיו, צדיק. ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו, רשע. מחצה למחצה, בינוני.
וכן המדינה, אם היו זכיות כל יושביה מרובות על עונותיהן, הרי זו צדקת, ואם היו עונותיהם מרובין, הרי זו רשעה.
וכן כל העולם כולו.

אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו, מיד‏ הוא מת ברשעו, שנאמר: "על רוב עונך" (ירמיהו ל, יד, ירמיהו ל, טו, הושע ט, ז).
וכן מדינה שעונותיה מרובין, מיד היא אובדת, שנאמר: "זעקת סדום ועמורה כי רבה" (בראשית יח, כ).
וכן כל העולם כולו, אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן, מיד הן נשחתין, שנאמר: "וירא ה' כי רבה רעת האדם".

דורו של נח הגדיש את הסאה, ונגזרה גזירה על העולם כולו לחזור לתוהו ובוהו.

בפשטות, גם נח ובני ביתו היו צריכים להיספות, כמאמר הנביא:
" הַצַּדִּ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֤סֶד נֶאֱסָפִים֙ בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין כִּֽי־מִפְּנֵ֥י הָרָעָ֖ה נֶאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק"
(ישעיה נז, א).

אבל הקב"ה החליט להשתמש במידת הרחמים להציל את נח ומשפחתו, שכן כאשר יש חרון אף בעולם, רק מידת הדין יש בכוחה להגן מפני העונש.

על פי הזוהר הקדוש, הדבר רמוז בתחילת הפרשה:

"וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רׇחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ"

שם ה' הנכתב באותיות י-ה אך מבטאים אותו באותיות א-ד מרמז למידת הרחמים.

אם נכפיל את אותיות הכתיב באותיות הקרי נקבל כך:

י (10) * א (1) שווה 10, ה (5) * ד (4) שווה 20 – ובסה"כ 30: "שלושים אמה קומתה"

ו (6) * נ (50) שווה 300 – "שלוש מאות אמה אורך התיבה"

ה (5) * י (10) שווה 50 – "חמישים אמה רוחבה"

ֲ 

גם לאחר תום המבול, נמצא רמז לסליחה וכפרה.

נאמר לנח: " צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ"

"צא" עולה 91, וזהו גם סכום שם י-ה (26) ושם א-ד (65).

"אמן" – גם בגימטריא 91, ומפורסם מאמר חז"ל במסכת שבת (קיט ע"ב):

אמר רבי יהושע בן לוי, כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו שנאמר (שופטים ה, ב) בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'.
מ"ט בפרוע פרעות? משום דברכו ה'.

יהי רצון שייבטלו מעלינו כל הגזירות הקשות, ונזכה שירחם הקב"ה על עמו בית ישראל ויושיעו במהרה מיד כל הקמים עליו, ויטהר לבנו לעובדו באמת.