"הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל-צִבְאֹתָם. הֵם, הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן".

מפרש רש"י:

יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן לומר לך ששקולין כאחד.

מתי יש להקדים את משה לאהרן, ומתי את אהרן למשה?

אפשר לומר, שכאשר היה צורך לדבר אל עם ישראל, אז קדם אהרן למשה כמו שנאמר: "וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל-הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים". ולכן כתוב: "הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וכו' ".

אך כאשר היה צריך לדבר עם פרעה, קדם משה לאהרן, שהרי נאמר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ" ואכן כתוב: "הֵם, הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן".

לגבי המשך דברי רש"י: לומר לך ששקולין כאחד – נראה להוסיף ולבאר כך:

דרכם של בני אדם להחזיק מעצמם גדולות ונצורות, ובוודאי בהשוואה לאחרים, בין אם מדובר על חכמה או מידות טובות, בין אם מדובר על תורה או ייחוס או כל מעלה אחרת, רוב בני אדם נוטים לראות את עצמם דרגה אחת (לפחות) מעל חבריהם.

לפיכך, קשה מאוד לאדם להרגיש שווה לשני, וממילא כל עבודה משותפת של בני אנוש מלווה לעיתים תכופות במתחים, קינאה ומריבות.

לא כך אצל משה ואהרן.

חודש בלבד לאחר יציאת מצרים, כאשר העם מתלוננים:ֲֲ ֲֲ "כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב", עונים משה ואהרן: "וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ".

מי שאינו מחזיק מעצמו כלל ועיקר, בוודאי יוכל לפעול ביחד עם כל אדם, שהרי לעולם לא ירגיש עליונות על חברו.

יהי רצון שנזכה ליישם בעצמנו את כל אותן מידות טובות שעניינן צניעות וענווה אמיתית, ומתוך זה נצליח למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.