ישיבת כרם ביבנה

פירצה בחוק

הרב עמרי קראוס

מאז ומעולם אימותנו חכמניות היו, ומוסרות נפשם למען עם ישראל.


פרעה הרשע גזר גזירת מות (שמות א-כב): "וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן", ובעצם כליה על עמ"י.


ליוכבד נולד בן, וכשנולד נתמלא הבית כולו אורה. יוכבד לא התכוונה למלא את גזירת פרעה אלא להחביא את הילד, והמקום המתאים שאותו מצאה הוא דווקא בתוך היאור: "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר".


ויש לתמוה, האם זהו המקום המתאים להחביא תינוק? הרי בוודאי שיש מערות ויערות, עם ישראל למוד ניסיון להתחבא מפני המרצח, ולא מצוי שאנשים התחבאו בתוך יאור. נראה שמבחינה פרקטית התחבאות ביאור היא לא נוחה, הרי צריך להאכיל את הילד, צריך לנקותו ולחבקו, האם זה סביר לשים אותו במקום מרוחק? האם מערה היא מקום פחות מוסתר מאשר מקור המים שאליו אנשים מגיעים לשתות ולהתרחץ?


יתכן שדווקא מכיוון שאין שום סברא לשים תינוק ביאור, דווקא משום כך זהו המקום הטוב ביותר להחביאו, שהרי שם הנוגשים לא יחפשו, אף אחד לא יעלה על דעתו לחפש תינוק באמצע אגם.


עוד יתכן, שיוכבד דווקא רצתה שמישהי תמצא את התינוק, ויתכן שהיא אף העדיפה שזו תהיה בת פרעה (יתכן שחסידותה של בת פרעה הייתה ידועה לרבים). הרי א"א עוד לשמור את התינוק, ואולי הדרך היחידה להצילו זה ע"י שמישהי אחרת תמצא אותו ותעניק לו חנינה, ועדיף שאותה מוצאת תחפש גם מינקת לתינוק, מה שיאפשר לו לקבל חינוך יהודי טוב. אכן תוכנית משובחת.


ובאמת הרשב"ם כתב: "והטמינתהו יפה שההולכים על שפת היאר לא יכלו לראות התיבה, אבל הרוחצים בתוך הנהר יכלו לראותה, כי יוכבד לא נכנסה בנהר להצפינו מכל צדדיו היטב. ולכך ראתהו בת פרעה שהיתה רוחצת בתוך היאר, אבל נערותיה שהיו הולכות על שפת היאר לא יכלו לראותה".


רבינו בחיי מביא הסבר נוסף, יתכן שיוכבד ניסתה לבלבל את איצטגניני פרעה: "ודבר חכמה עשתה יוכבד אמו ותחבולה גדולה שהניחתו על שפת היאור, כדי שיראו אצטגניני פרעה ויאמרו כבר הושלך המושיע ביאור, כי ידעו זה מכח אצטגנינותם ויגידו הדבר לפרעה ואז תבטל הגזרה, כי לא יחקרו אם ימות אחר השלכתו ליאור אם לא, ולא יחפשו אחריו".


אמנם שמעתי אפשרות רביעית שממנה נלמד יסוד מוסרי חשוב.


נתינת הילוד בסוף הייתה מעשה התחכמות של יוכבד. השלטון המצרי היה שלטון מרושע, אבל היה שומר על כללי החוק. ומכיוון שלשון החוק היא "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" דהיינו להשליך את הילוד ליאור, ממילא יוכבד קיימה את לשון החוק, היא השליחה את בנה ליאור, לא כתוב בחוק שצריך להשליך את התינוק ללא תיבה. אם ח"ו ייתפס התינוק לא יהיה במה להאשים את אימו.


ומצאנו מעשה התחכמות כעין זה גם בגזירה הראשונה של פרעה: "וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה", והמיילדות כמובן לא מבצעות את הגזירה, וכאשר פרעה דורש הסברים הם מתרצות בתירוץ דחוק: "וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ", דהיינו מסבירות המיילדות שהגזירה הייתה "וראיתן על האבנים"- כאשר תראו את התינוק הנולד על האבנים אז אתן מצוות להרוג אותו, אמנם מסבירות המיילדות שהן לא הספיקו לראות את התינוק על האבנים, משום שהיולדות מקדימות ויולדות לפנ"כ, וכנראה שהמיילדת הייתה מאחרת ורואה את התינוק כאשר הוא נמצא כבר בידיים של היולדת, ואז כבר הציווי לא חל. מן הסתם פרעה כעס, הרי מה נפק"מ בין להרוג על האבנים או מיד אח"כ, אך אמותינו חכמניות היו, וידעו למצוא את הפירצה בחוק כדי שיוכלו להתחמק.


ומכאן למדנו שכאשר רוצים שהעם ישמרו על החוק (בחוקים טובים וישרים) לא מספיק לחוקק את החוק, משום שתמיד יהיה אפשר למצוא את הפירצה ולחמוק מכוונת המחוקק, ראוי להסביר לעם על חשיבות מטרת החוק, לגרום לרצון פנימי אצל האנשים להזדהות עם החוק, ואז מובטח שהחוק אכן יתקיים.


 


 


 


 


 

 

 

קוד השיעור: 8976

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב קלמן מאיר בר
הרב קלמן מאיר בר
ע K
ר' נתנאל שושן
ע K
ר' מתן סבג
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב ישי בוכריס
הרב ישי בוכריס
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K