עם סיומה של פרשת העקדה, התורה מחברת בין מקום העקידה לבין מקום המקדש העתידי, אליו יגיעו כל ישראל לראות ולהיראות:

וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה (בראשית כב, יד)

המסורה מציינת כי רק בעוד שני מקומות במקרא מופיע צירוף המילים "בהר ה'".

האחד בספר ישעיהו:

הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר ה' אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל (ישעיהו ל, כט)    

והשני בספר תהלים:

מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ (תהלים כד, ג)

רבנו יעקב בעל הטורים מתייחס להערת מסורה זו ומוצא בה רמז:

בהר ה'. ג' במסורת. בתורה בנביאים בכתובים... כנגד ג' רגלים שעולין להר השם לרגל (עי' פס"ז).

דומה, כי הקשר בין שלוש ההופעות של הביטוי בהר ה' לשלושת הרגלים אינו מתמצה רק בכך שהוא מוזכר שלוש פעמים. שלושת הפסוקים מקבילים באופן מושלם לשלושת הרגלים, וכפי שיתבאר בעזרתו יתברך.

פסח –

הפסוק בספר ישעיהו עוסק בבשורת נפילת מחנהו של סנחריב, שארעה בליל פסח, וכמו שפירש רד"ק^[1] שם:

השיר - באותו היום שתהיה המגפה במחנה אשור יהיה לכם יושבי ירושלים שיר ושמחה כמו הלילה שמתקדש בו החג והוא הלילה של חג ששמחים בו ואומרים בו שיר כן יהיה לכם זה ביום מפלת מחנה אשור שתשמחו ותשירו ותהללו לאל שעשה לכם נס גדול, ..

לבא בהר ה' - שיבאו בהר ה' שהוא בית המקדש לשיר ולהלל שם אל צור ישראל שהיה צורם חזקם עם מלך אשור, ורז"ל פירשו כי בליל פסח היתה מגפת מחנה אשור, שנאמר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג שאומרים בו שירה והלל זהו ליל הפסח.

נמצא, כי הפסוק בישעיהו מדבר בעלייה לרגל של חג הפסח. ולפי דרכנו למדנו, כי עיקרה של העלייה בחג הפסח באה כדי להודות לה' על נִסי הצלת ישראל מיד אויביהם. ועל הודאה זו מנבא ישעיהו "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג".

סוכות –

הפסוק בספר תהלים נראה כקשור לחג הסוכות. מזמור כד בתהילים עוסק באופן ברור בחנוכת המקדש. זאת בשל פסוקים המדברים על פתיחת שערי המקדש לכניסתו של הארון:^[2]

שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:

ההתכנסות לצורך חנוכת המקדש היתה בעלייה לרגל של חג הסוכות, שהרי החנוכה הייתה ב-ז' בתשרי ונמשכה 14 יום עד סופו של חג הסוכות.^[3] אפשר שדווקא בעלייה לרגל של חג האסיף היו מכריזים:

מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה (תהלים כד, ג-ד)

רק מי שלא שלח ידו בגזל ובמרמה יכול לבוא ולחוג את חג האסיף בבית ה'.^[4]

שבועות –

נותר לנו הפסוק של אברהם העולה עם יצחק להר המוריה וקורא למקום 'ה' יראה', והתורה מוסיפה ואומרת "אשר יאמר היום בהר ה' יראה". מהו הקשר בין פסוק זה לחג השבועות? אפשר שהקשר לחג השבועות קשור לשאלה מה עושים בהר ה'. התשובה ברורה: אל הר ה' באים כדי ללמוד תורה. כך הרי נאמר בנבואת אחרית הימים בספר ישעיהו:

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם (ישעיהו ב, ב-ג)

גם יצחק שעלה לעולה על המזבח לא חזר יחד עם אביו אל הנערים הממתינים לו בתחתית ההר. בתורה נאמר: "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע..." ובמדרש (ב"ר נו, יא) למדנו:

ויצחק היכן הוא? ר' ברכיה בשם רבנן דתמן אמרו: שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה.

הר בית ה' משמש אפוא בראש ובראשונה כמקום ללימוד תורה, כפי שראינו אצל יצחק אבינו. עוד משמש הר בית ה' כמקום אליו עולים כולם להודות על נִסיו של הקב"ה עִם ישראל, כפי שלמדנו בספר ישעיה. ועוד עולים כולם להר בית ה' כדי לבקש ולהתפלל לברכת ה' ברוח ובגשם, כפי שקראנו בספר תהילים. שלוש עליות אלו מכוונות כנגד שלושת הרגלים וכנגד שלוש פעמים שמוזכר בתנ"ך הביטוי בהר ה'.