Yom Ha'atzmaut & Yom Yerushalayim

ר'אה מ'ה ז'ה בגאולה

הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה

MS Word להורדת השיעור

על ציונים ועל ירושלמים


בשבוע הקרוב יחול יום עצמאותה של מדינת ישראל, ואנו מבקשים לעיין מעט במשמעותו של היום ובמקומו בתהליך הגאולה.


נודע בשערים כי שני משיחים יש להם לישראל: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד והיטיב לבאר את תפקידם הכפול הראי"ה בהספדו המפורסם על הרצל שנאמר בשנת תרס"ד וכך הוא כותב: "כשם שיצר השי"ת באדם הגוף והנשמה.. כך הכין בישראל ביחוד שני אלה הכוחות: הכח המקביל לערך הגוף האנושי השוקק לטובת האומה ומעמדה החומרי.. [משיח בן יוסף] והצד השני עצם הכח לשכלול הרוחניות בעצמה [משיח בן דוד]".


ובמקום אחר[1] מוסיף הרב קוק וכותב: "ציון וירושלים הן זו אצל זו. מאז, מראשית תולדותנו התבלט שם ציון אצל ההבטאה של מלכותנו, כוחנו העולמי.. אמנם ירושלים מבטאת בהבלטתה את המטרה של קדושתנו מצד עצמה". ושם עמד הרב על כך ש'הציונות', שלא לחינם נקראה כך, על אף שאיפותיה לביסוס האומה באופן חומרי אין לה בצורתה הגלויה את הרוח המיוחדת של קדושת ישראל ורבים משלומי אמוני ישראל מתרחקים ממנה, אשר על כן יש להקים תנועה משלימה בשם 'דגל ירושלים'[2]. סוף דבר: מכוון הוא משיח בן יוסף לבחינת ציון ומשיח בן דוד הינו בבחינת ירושלים ומחיבור שניהם עתידה לצמוח גאולתנו.


ביום העצמאות מתגלה בכל עוזה בחינת 'ציון' קימום כוחו החומרי של ישראל והכנת היסודות הארציים לקיומו של עם ישראל נעוצים הם ביום זה בו הוכר ישראל כעם עצמאי הזכאי לבנות ולבסס את חייו הלאומיים.


אמנם צער גדול יש בליבנו ובנפשנו על שכחת שם שמים מפי רבים רבים מבוני ומייסדי מדינתנו, אולם תשובתנו היא בידיעה כי מוטלת על כתפינו המלאכה הגדולה של חיבור המשיחין וקשורן של ציון וירושלים זו בזו.


וכדרכנו, באים אנו אל הרמזים המתאימים לכל הנאמר לעיל.


על הקשר בין משיח בן יוסף ל'ציון' כבר רמזו קדמונים ש'יוס"ף' עולה בגימטריה 'ציו"ן': יוס"ף = 156 = ציו"ן לעומתו משיח בן דוד קשור לירושלים, אלא שבירושלים מצוי גם השבט שתפקידו לחבר את יהודה ויוסף, הלא הוא שבט בנימין, שחלק מן העיר ירושלים ומקום המקדש מצוי בנחלתו. ועל כן עולה החשבון מכוון: משיח בן דויד (כך הוא הכתיב של 'דוד' בלמעלה מ250 מקומות בתנ"ך)[3] עולה 434 ו'בנימין' עולה 162 יחד 596 כמנין ירושלים. משיח בן דויד + בנימין = 596 = ירושלים.


הגמ' בסוכה נב. אומרת: "תנו רבנן משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו אומר לו הקב"ה שאל ממני דבר ואתן לך שנאמר 'אספרה אל חוק וגו' אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך' וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג אומר לפניו רבש"ע איני מבקש ממך אלא חיים".


ההבנה הפשוטה גורסת כי משיח בן דוד מבקש חיים לעצמו לאחר מיתת משיח בן יוסף, אולם כבר כתבו המקובלים[4]  שצריכים אנו להתפלל על משיח בן יוסף שלא ימות, וסוד חייו הוא החיבור למשיח בן דוד.


ניתן ל'תרגם' את הדברים ללשוננו: זכות הקיום של הבנין החומרי בישראל טמונה בחיבורו אל הקודש והיכללותו בתוכו. אפשר וכוונת הגמ' היא שמשיח בן דוד מתפלל גם על משיח בן יוסף שלא ימות.


ועל דרך הרמז לכשתפרד 'ציון' מירושלים יִבָּטְלוּ חייה. ירושלים = 596 , ציון = 156 . מת = ציון – ירושלים. 440 = 156 – 596.


קרואים אנו לעבודה גדולה של חיבור שני המשיחים להצלתו של משיח בן יוסף ולחיבור עם ישראל החוזר לארצו אל תורתו.


תורת ה' תמימה משיבת נפש.



 





[1] בספר מאמרי ראי"ה ח"ב 'דגל ירושלים'.




[2] רבות חלם הרב קוק על הקמתה של תנועה זו וכתב עליה בכמה וכמה מקומות, אלא שלצערנו לא זכה/ינו להגשמת רצונו.




[3] לחילופין ניתן לגרוע י' מירושלים ולכותבה כפי הכתיב הרגיל בתנ"ך 'ירושלם'.




[4] האר"י ז"ל הרמח"ל והגר"א (לדוגמא עיין אוצרות רמח"ל עמ' רנז', תפילות רמח"ל תפילה תקט"ו).



 

 

השיעור ניתן ב ניסן תשס"ז

קוד השיעור: 4400

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר ליום העצמאות (זמן קיץ תשס''ז)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
E
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
E
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
E
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
E
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
E
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע