בגמ' בסנהדרין נחלקו התנאים האם תשובה היא תנאי לגאולה, או שהגאולה איננה תלויה בתשובה, והיא תבוא מכל מקום. " ר"א אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלים ואם לאו אין נגאלים, א"ל ר' יהושע: אם אין עושין תשובה אין נגאלים? אלא הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה וכו' ".

שיטת ר' יהושע טעונה הסבר, שבתחילה אמר שהגאולה תבא אף בלא תשובה, ולבסוף הסיק שיחזרו בתשובה ע"י גזרות קשות.

והרמב"ן בפרשת האזינו כתב על הגאולה שבשירת האזינו: והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה, וכן כתב האור החיים (ויקרא כה', כח'): כי קץ הגלות ישנו אפי' יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו.

ולעומת זאת הרמב"ם (פ"ז מהלכות תשובה ה"ה): כל הנביאים כולם צוו על התשובה, ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה.

ונראה שפתרון הדבר גנוז בפרשה. פרשתינו מתחילה במהלך של תשובה, "ושבת עד ה' אלוקיך" (דברים ל', ב'), ומשם עוברת לתחילת הגאולה. "ושב ה' את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים וכו' " (פס' ג'). ומסיים שוב במהלך של תשובה, "כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (פס' י'). וכבר אמרו חז"ל ש"עד ה' " פירושו תשובה שלא לשמה, מיראה, ואילו "אל ה' ", משמעותו תשובה לשמה, באהבה. וכן תרגם האונקלוס: "ושבת עד ה' – ותתוב לדחלתא דה' ", "כי תשוב אל ה' – ארי תתוב קדם ה' ".

השלב הראשון של התשובה יהיה מיראה ושלא לשמה, וזה המלך שיעמיד להם לישראל, שמרוב הגזרות הקשות יחזרו בתשובה, וזהו שאמר ר' יהושע, שבניגוד לר"א שסובר שתקדם תשובה מרצון ומאהבה לגאולה, סובר ר' יהושע שתהיה תשובה מהכרח, שתבוא מכורח הצרות, הפוגרומים, האנטישמיות וכדו', וגם היא לתשובה תחשב, אף שאיננה תשובה לשמה.

ומה יהיו ביטוייה של תשובה זו? העליה לארץ! שהרי החטא הקדמון שגרם לכל הגלויות היה "וימאסו בארץ חמדה", וע"כ התשובה תהיה שיחבבו ויעלו לארץ, וא"כ הכתוב שאומר "ושבת עד ה' אלוקיך – ושב ה' את שבותך ורחמך ושב וקבצך וכו' ", הוא ענין אחד, שהתשובה היא העליה לארץ, אלא שהיא תעשה מתוך כפיה ולא מרצון, שלא לשמה ומיראה. וכ"כ באם הבנים שמחה, "שגוף העליה ודאי לתשובה תחשב", וכן כתב ר' יהודה אלקלעי "מפני שהדבר תלוי בתשובה – שישוב ישראל לארץ".

ומתוך התשובה שלא לשמה, שיעלו לארץ ישראל תחילה, תבוא התשובה השלמה "כי תשוב אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך".

וכך הוא הסדר בספר יחזקאל (לו', כד'): "ולקחתי אתכם מן הגוים, וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם", ורק אח"כ "וזרקתי עליכם מים טהורים וכו' ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם".