בשעה שנכנס הכהן הגדול לפני ולפנים ביום האחד בשנה, נצטוה לקחת מדם הפר ומדם השעיר ולהזות שמונה הזאות, אחת למעלה ושבע למטה.

רומז הדבר למה שדרשו חז"ל במכילתא בפרשת בשלח בקשר לשירת הים: " 'אז ישיר משה' (שמות טו', א') -  א'–אחד, ז'–שבע, הרי שמונה, אמר משה בזכות המילה שניתנה לשמונה נקרע הים, באז נקלס. אמר ר' לוי: 'לגוזר ים סוף לגזרים' (תהילים קלו', יג'), בלשון ארמי קורין למהולין גזורין, בזכות המילה נקרע הים".

אכן, גם כניסת הכהן הגדול לקדש הקדשים קשורה בזכות המילה. כך דרשו חז"ל בויק"ר (כא', ו'): " 'בזאת יבוא אהרון אל הקדש' – ר' יודן פתר קרא בכהן גדול בכניסתו לבית קדשי הקדשים, חבילות חבילות של מצוה יש בידו, בזכות התורה – 'וזאת התורה', בזכות המילה – 'זאת בריתי' ".

הסבר הדברים נעוץ ביסודו הידוע של המהר"ל בענין המספרים שבע ושמונה. העולם הזה הגשמי נברא בשבעת ימי בראשית, ומעתה המספר שבע מסמל את העולם הטבעי כאשר אדם מתרומם אל העולם שמעל הטבע הרי הוא ניכנס לעולם המסומל במספר שמונה.

   בשעה שנולד האדם, על פי טבעו הוא נולד ערל. התורה והמצוות נועדו לרומם את האדם אל מעל הטבע, ולכן ציותה התורה שביום השמיני ימול בשר ערלתו. בזה נחקק בגופו לנצח אות ברית קדש. בהיותו בן לעם ישראל, אין הוא נשלט ע"י עולם הטבע, אלא מחובר הוא אל העולם העליון אשר מעל הטבע. וכבר דרשו דורשי רשומות את האמור "מי יעלה לנו השמימה" (דברים ל', יב') – ר"ת מילה. על ידי ברית המילה הנעשית ביום השמיני מתעלים אנו השמימה.

כל התורה כולה ניתנה לנו בסוד המספר שמונה. כאשר יצאו ישראל ממצרים נצטוו למנות שבעה שבועות, ובתחילת השבוע השמיני זכו לקבלת התורה. כך גם מזמור יט' בתהילים, מתחיל ואומר "השמים מספרים כבוד א-ל". בשבע פסוקים מתואר עולם הטבע, ובפסוק השמיני מתחיל התיאור של התורה – "תורת ה' תמימה".

בקדש הקדשים היו הארון ובתוכו לוחות העדות. זה הוא המקום שכולו קודש, בדרגה שהיא מעל הטבע. בעוד שההיכל מסמל את הקדושה שבטבע, ובתוכו שולחן ומנורה בת שבעה קנים, הרי שקדש הקדשים מסמל את העולם שמעל הטבע, ומעל כל המוגבלויות של הטבע. מקום הארון אינו מן המידה, ובנס היה עומד (מגילה י':).

ביום הכיפורים עם ישראל מתעלה השמימה. בלא אכילה ובלא שתייה, בלא שאר עיסוקי הגוף, ממש כפי שחז"ל מתארים את העולם הבא. מתוך התעלותם של כלל ישראל, מתעלה במיוחד הנציג העליון שלהם, הוא הכהן הגדול. ההתעלות הזאת מאפשרת לו לכנוס לפני ולפנים. בזכות התורה ובזכות המילה נכנס הכהן למקום הקדש העליון, ושם הוא מזה אחת למעלה ושבע למטה, כגימטריא של המילה אז. ההזאה הזאת מחברת את כלל ישראל חיבור של קיימא לעולם העליון.

בראש השנה מתחדשת הבריאה מידי שנה בשנה. התחדשות זו היא התחדשות של עולם הטבע ביחד עם כל חוקותיו ומשפטיו. אולם ישראל אינם מסתפקים בזאת, וכעבור עשרה ימים של התכוננות נפשית, מתחברים הם אל העולם היותר עליון ונעלה.

וכך פירש ה"שפת אמת" בדרשותיו לר"ה, את אשר אנו מבקשים "שנהיה לראש ולא לזנב". היה צריך לבקש שנהיה ראש  ולא נהיה זנב. אך באמת בקשתנו היא שנהיה שייכים אל הנהגת הראש ולא אל הנהגת הזנב. ומה הן אותן שתי הנהגות? הנהגת הטבע היא הנהגת הזנב, וההנהגה שמעל הטבע היא הנהגת הראש.

שפע של טהרה יורד עלינו ממרום ביום הכיפורים. "אשריכם ישראל מי מטהר אתכם אביכם שבשמים", ע"י התנתקותנו מעולם הטבע החומרי, הרינו מתחברים לעולם העליון הטהור, משם נזכה למחילה ולסליחה וכפרה.

(פורסם בענבי הכרם # האזינו)