בפרשתנו,  פרשת משפטים, מופיע הכלל המפורסם בדיני ממונות: "המוציא מחברו עליו הראייה", שנאמר: (שמות כד,יד) : "וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם"- ולומדים: יגיש ראיה אליהם.

אכן, למסקנה לא לומדים הלכה זו מהפסוק אלא מסברא, כפי שמובא בגמ' בב"ק (מו ב): "למה לי קרא? סברא הוא, דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא", מי שכואב לו הוא זה שטורח והולך לעסוק ברופאים ורפואות ומי שאין לו שום כאב לא צריך לעשות דבר, כך גם בתביעת ממון - מי שטוען שחברו חייב לו ממון הוא זה שצריך לטרוח ולהביא ראיה. מ"מ ראינו באחרונים שיש צורך גם בפס' במקרים שונים (יעויין בפני יהושע על הסוגיה ואין כאן מקומו).

בין כך ובין כך, עניין יסודי במשפט של עם ישראל מתבאר בפרשה, ואנו מזהים שבנוסף למשה ולאהרון מצטרף לאירוע גם אדם בשם חור. חור, הוא בנה של מרים וכשמשה עולה אל ההר הוא מאציל את סמכותו בענייני משפט ומעבירה אל אהרן וחור.

זוהי איננה הפעם הראשונה בה אנו פוגשים את חור. בסוף פר' בשלח, במלחמה נגד עמלק, אנו פוגשים אותו עומד לצד משה, תומך בו ומחזיק בידו, ובכך מבטיח שהמלחמה תסתיים בניצחון של ישראל על עמלק.

בפעם הבאה שנפגוש את שמו של חור זה יהיה בהקמת המשכן. בפרשת כי תשא (שמות לא, ב) נאמר: "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה"

בשלוש הזדמנויות מופיע שמו של חור: בסוף בשלח, בפרשת השבוע (משפטים) ובפרשיות המשכן.

בשלושה מקומות רש"י חוזר וכותב כמעט מילה במילה אותו דבר:

"חור - בנה של מרים היה".

רש"י כותב זאת בסוף בשלח (שמות יז, י), בפרשתנו (כד, יד) ובפרשת ויקהל (לקמן לה, ל).  

מדוע ראה רש"י צורך לחזור שלוש פעמים על אותן מילים, ומדוע לא הסתפק בפעם אחת, בסוף בשלח, להודיענו שחור הוא בנה של מרים, ומכאן ואילך כבר נבין מעצמנו?

יש לומר, שדבר גדול ביקש רש"י ללמדנו.

נחזור לפרשת שמות. אומרת התורה (א, כא): "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹקים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים"

התורה אומרת ששמותיהן של המיילדות הם שפרה ופועה, וגילו לנו חז"ל (סוטה יא:) שהן היו אם ובתה - יוכבד ומרים. הן זכו לשכר מאת ה', "בתים". מבאר רש"י: בתי כהונה, לויה ומלכות: כהונה ולויה מיוכבד, ומלכות ממרים.

אמנם מצינו שיוכבד ראתה את הכהונה והלוויה שיצאו ממנה בחייה - משה ואהרון, אך אצל מרים האם מצאנו שראתה את המלכות בחייה?

הנה, ידוע שלמלך יש שלושה תפקידים עיקריים: 1) למחות את זכר עמלק, 2) לעשות משפט 3) לבנות את בית הבחירה. ה' הבטיח למרים "מלכות", ויש לראות איך הדברים התקיימו עוד בחייה.

לכן בא רש"י בהערותיו המחכימות, וכל אימת שמוזכר חור בהקשר של תפקיד חשוב הוא מקפיד להדגיש: שימו לב, חור הוא בנה של מרים. חור משתתף ונזכר בשלושה אירועים "מלכותיים" כציר מרכזי. במלחמת עמלק, בעשיית משפט, ובבניין בית בחירה (ע"י נכדו בצלאל) וכל זה בחיי חיותה של מרים. למרות שחור עצמו נהרג במעשה העגל, אבל זרעו (= זרעה של מרים) ממשיך את הדרך ובונה את המשכן.

עתה מובנות הערותיו של רש"י, הקב"ה הבטיח למרים – וקיים.