ויגש אליו יהודה – יהודה ניגש אל יוסף, כאן מתחילים ניצני הגאולה.

כאשר עץ יהודה מתקרב לעץ יוסף וחל איחוד, זו ראשיתה של הגאולה, שהרי כל גאולה תלויה באיחוד ואחווה. על מנת לכפר על חטא הפירוד שהחל בעת התפלגות ממלכת ישראל (אפרים) מממלכת יהודה, שם נזרעו זרעי הגלות, יש צורך בחיבור ושלום אשר מהווה את הבסיס ליציאה מהגלות, ולהתפתחותה של הגאולה השלימה.

כך אומר הנביא יחזקאל בהפטרת השבת: "ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ, וכו', ומלך אחד יהיה לכולם, ולא יהיו עוד לשני ‏גויים, ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד".

וכך אומר המלבי"ם: ואף אחר חורבן הבית שנתפזרו, בכל זאת הם מאוחדים בכלל ומיחלים על הגאולה, וכו', ויתהוו לגוי אחד ע"פ נסי ה' ונפלאותיו, "וישבו על הארץ" - ישבו בישיבת קבע בעניין שיהיה להם לאחוזה. ואמר : "אשר נתתי לעבדי ליעקב - " כי ליעקב הראה הנס הזה שהתאחדו האבנים לאבן אחת כמו שהתאחדו העצים לעץ אחד, והיה ג"כ סמן אל שיתאחדו ישראל לגוי אחד באחרית הימים, ואז יירשו נחלה בלא מצרים.                                                                                                                            "ודוד עבדי"  - מבטיח להם ג' דברים יהיו מתמידים לעולם:                                                                                                                                                                             נחלת הארץ שעז"א "וישבו עליה המה וכו' עד עולם".                                                                                                                                                                                  מלכות בית דוד שעל זה אמר "ודוד עבדי נשיא להם לעולם"                                                                                                                                                                        שהברית שבין ה' ובינם לא יפסוק, שעז"א: "  וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם"

האיחוד חייב לבוא מתוך רצון להתפייס ואף לוותר, שהרי כך אומר יהודה:

"בי אדוני, ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני, וכו', כי כמוך כפרעה" – לשון פיוס ובקשה.

ובהמשך דבריו:

 " ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני" – יהודה מציע עצמו לעבד עולם לשליט המצרי, צעד אשר ישלול את חירותו עד ליומו האחרון.

יהי רצון שנזכה כל אחד מאיתנו, לתת את חלקו לשלום, לאחדות ולגאולה, מתוך ויתור לשני ומתוך אהבה ועין טובה.