נמצאים אנו ממש באמצע ימי ספירת העומר, בין פסח לעצרת, ימים המוגדרים כימי הכנה לחג השבועות. ניתן ללמוד על חשיבותו הרבה של חג זה מדברי ספר החינוך (מצווה ש״ו):

"וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה". פירוש הפסוק כלומר הוצאך אותם ממצרים יהיה לך אות שתעבדון את האלוקים על ההר הזה. כלומר שתקבלו את התורה שהיא העיקר הגדול שבשביל זה הם נגאלים והיא תכלית הטובה שלהם. ועניין גדול הוא להם יותר מן החירות מעבדות , ולכן יעשה ה' למשה אות צאתם מעבדות לקבלת התורה, כי הטפל עושין אות לעולם אל העיקר".

בכל תחום מתחומי החיים, היחס שלנו אליו נגזר מהחשיבות שאנו מייחסים לו. לדוגמא : אדם הולך לקנות נעליים ולא אכפת לו מאיזו חברה הם, העיקר שיהיו נוחות להליכה. אך חבירו שמאוד מחשיב את מראהו החיצוני, ידקדק לקנות את המותג היותר "נחשב". וכמו כן , מי שהולך לראיון עבודה, דבר חשוב לכל הדעות, מכין את עצמו היטב לכך : הולך שולח קורות חיים, מתייעץ עם אנשים, משנן היטב את כל מה שרוצה לומר ואפילו מתלבש בצורה מכובדת במיוחד כדי שיתרשמו ממנו על הצד היותר טוב.

הכנות שלנו לכבוד נתינת התורה אינן הכנות טכניות גרידא, אלא צריך שיהיה בהן משהו הרבה יותר מהותי. המטרה היא לצרוב בתודעתנו, כדברי ספר החינוך (שם):

"שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ וישראל וכו', והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה כו'"

- כל גאולת מצרים האדירה, שאת זיכרה חגגנו אך לפני שבועות ספורים , מטרתה אחת ויחידה: להפוך את עם ישראל לעם של תורה.

תורתנו הקדושה איננה רק "חומר לימודי" שיש ללומדו, אלא היא כל התרבות שלנו, כל המהות של החיים שלנו, הן בחיי הפרט והן בחיי הכלל.

יהי רצון שנזכה לרומם את כל חיינו בכלל ואת לימוד התורה בפרט, כך שנרגיש באמת ש"כי הם חיינו ואורך ימינו ", ומתוך כך נזכה גם ל "ובהם נהגה יומם ולילה".

(פורסם באשכולות 252 # פרשות אחרי מות - קדושים תשע"ג)