ר'אה מ'ה ז'ה בפרשה

המנורה הטהורה הפכה במהלך הדורות לסמלם של ישראל ומבקשים אנו לגלות מעט מרמזיה וצפונותיה בעיוננו זה.

כתבו בשם הגר"א (ר' יצחק אייזיק חבר בספרו אור תורה והגר"י בכרך בהגהותיו על הש"ס פסחים ו' מודפס בש"ס וילנא) שפרטיה של המנורה רומזים לחמשה חומשי תורה:

ז' נרות שבמנורה כנגד ז' תבות שבפסוק ראשון של בראשית.

יא' כפתורים כנגד יא' תבות שבפסוק ראשון של ספר שמות.

ט' פרחים כנגד ט' תבות שבפסוק ראשון של ספר ויקרא.

ז' טפחים גובה מלבד הרגל כנגד יז' תבות שבפסוק ראשון של ספר במדבר.

כב' גביעים כנגד כב' תבות שבפסוק ראשון של ספר דברים.

המתבאר מתוך הדברים שהמנורה מכוונת כנגד התורה ולכאורה יש להעיר הלא ה'ארון' הוא הוא כֶּלְיָהּ של התורה ומה מקום יש למנורה.

נראה כי אפשר לומר שהארון רומז אל התורה כפי שניתנה לנו מאת בורא העולם ואילו המנורה מבטאת את הוויית התורה בתוך עם ישראל, על כן העדות להשראת השכינה בישראל ניתנת בנר המערבי הדולק תמיד. מכאן יורדים אנו לעומקו של רמז נוסף המובא בספר תורת העולה לרבי משה איסרליש (הרמ"א) ח"א פרק טז' ששבעת נרותיה של המנורה רומזים לשבעת הספרים שהתורה מתחלקת אליהם, כדרשת חכמים על הפסוק 'חצבה עמודיה שבעה' [משלי ט',א'] :

'בר קפרא פתר קרייה בתורה – 'חצבה עמודיה שבעה' אלו שבעה ספרי תורה, ולא חמשה הן? בר קפרא עביד מרישיה [דחומש במדבר] עד ויהי בנסוע חד, ויהי בנסוע חד, ועד סיפיה חד הרי שבעה'      (ויק"ר פ'יא' ג' וכן מובא בקיצור בשבת קטז.)

למדנו אפוא שספר במדבר מתחלק לשלשה ספרים א' מתחילתו עד 'ויהי בנסוע', ב' ויהי בנסוע עצמו, ג' משם עד סוף הספר.

זכינו אם כן להבין גם את משמעותו של הנר המערבי שהרי נר המערבי כפי שנפסק להלכה (רמב"ם פ' יג' מהל' בית הבחירה הלכה ח' והלכה יב') הוא הנר האמצעי המוטה לצד מערב [לפי ההלכה שהמנורה עומדת בין צפון לדרום].

הנר האמצעי הוא הספר הרביעי מתחילת במדבר ועד ויהי בנסוע שעיקרו מנין בני ישראל לפקודיהם ולדגליהם וקרבנות הנשיאים. משמעותו של ספר זה היא חביבותם וחשיבותם של ישראל הנמנים לפני הקב"ה והמקדשים את משכנו.

תמצית דברינו:

המנורה מבטאת את השראת השכינה בעם ישראל באמצעות התורה ונתייחד ממנה הנר המערבי המלמד על חביבותם של ישראל לפני הקב"ה.

אשרינו שזכינו !