"כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם, וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ" (דברים יא, לא)

מהי הדגשת התורה במעבר הירדן לפני הכניסה לא"י, הרי הפסוק עוסק בכיבוש הארץ, ומדוע זה תלוי במעבר הירדן?

רש"י (שם) כותב: "נסים של ירדן יהיו סימן בידכם שתבואו ותרשו את הארץ". ונשאלת השאלה: וכי מה היו זקוקים לנס של הירדן כדי להוכיח להם שהם ירשו את הארץ, א"י וכי לא היו מספיק נסים גדולים שמתוכם היתה הוכחה על כיבוש הארץ? ובמדרש איתא (דב"ר ג, י):

"שמע ישראל, אתה עובר היום את הירדן" (דברים ט, א) ... רבנן אמרי: בא וראה כל הנסים שעשה הקב"ה לישראל – לא עשאן אלא על המים".

כיצד? עד שהם במצרים עשה להם נסים ביאור. אמר ר' יצחק: היו המצריים וישראל הולכין לשתות מים מן הנהר. המצרי שותה דם, וישראל שותה מים. וכשיצאו ישראל ממצרים לא עשה להם נסים אלא על המים, מנין? שנא' "הים ראה וינוס" (תהלים קיד, ג) ... באו למרה כשעלו מן הים, והיו המים מרים. עשה להם שם נסים, מנין? שנא' "ויורהו ד' עץ" (שמות טו, כה). בסלע עשה להם ניסים במים, מנין? שנא' "ודברתם אל הסלע" (במדבר כ, ח). בבאר עשה להם ניסים ואמרו שירה, שנא' "אז ישיר ישראל" (במדבר כא, יז).

אמר להם משה: הוו יודעים כל נסים שעשה לכם הקב"ה לא עשאן אלא על המים, ואף בשעה שתעברו את הירדן לירש את הארץ, עתיד הוא לעשות לכם נסים במי הירדן.

וצריך להבין מהי המשמעות שכל הנסים בגאולת מצרים עד הכניסה לא"י היו דוקא על המים? בקריעת הים נא' "ויבקעו המים" (שמות יד, כא). אומרת המכילתא (פר' בשלח):

כל המים שבעולם נבקעו. ומנין אתה אומר אף מים שבבורות בשיחין ובמערות, ושבכד ושבכוס ושבחבית ושבצלוחית נבקעו? שנא' "ויבקעו המים" – מלמד שכל מים שבעולם נבקעו. ואף המים העליונים והתחתונים נבקעו, שנא' "ראוך מים אלוקים ראוך מים יחילו" (תהלים עז, יז) – אלו עליונים, "אף ירגזו תהומות" (שם) – אלו תחתונים.

הרי שהנס בקריעת ים סוף לא היה רק על הים, אלא כל מימות שבעולם נבקעו, אפי' כוס מים שהחזיק בה האדם – נבקע בה המים.

ולכאורה קשה, מה היה צריך לכל זה? הרי קריעת ים סוף היה בכדי שעם ישראל יוכל לעבור את הים ולהטביע את המצרים בתוכו, אך מה שייך הנס הזה של חציית כל מימות העולם לזה?

המהר"ל בספר גבורות ה' (פרק מ') מסביר שהחומר בבריאה יסודו במים, שהרי המים אין להם צבע, ואין להם טעם, ואינם עומדים במקום אחד, הרי שהמים מסמלים את החומר בבריאה.

קריעת ים סוף בעצם באה כדי להעלות את עם ישראל מדרגתו החומרית לדרגת אמונה של "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות יד, לא). דבר זה עשה הקב"ה ע"י שהוריד את כל החומר שבבריאה, ועי"כ העלה את כל הבריאה למדרגה רוחנית גבוהה. דבר זה נעשה ע"י שבירת החומר, שבא לידי ביטוי בבקיעת כל מימות העולם. קריעת ים סוף היה חלק מאותה שבירה של החומר, אך שבירה זו באה לידי ביטוי בכל הבריאה כולה, ולכן "כל מימות שבעולם נבקעו" –אפי' כוס שבידי האדם.

ובזה מובן מדוע כל הנסים שהיו בגאולת מצרים היו על המים, כי כל נס ונס רומם את עם ישראל למדרגה רוחנית יותר גבוהה, עד שהגיעו לכניסה לא"י. שם התחולל נס הירדן, שגם הוא היה על המים, שהיא התרוממות מעול החומר.

גם לעתיד לבא נס הגאולה יהיה על המים, כפי שנאמר: "ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" (יואל ד, יח) – יצא נחל מבית קדשי הקודשים. (יש הרואים זאת במים הנובעים מאבני הכותל בימינו.) יה"ר שיהא זה סימן לגאולה השלימה שתבוא במהרה בימינו אמן.

(פורסם בענבי הכרם)