בקוראי[1] את פירוש האוה"ח על הפסוק הפותח את פרשתנו, נראה היה לי שהפירוש נכתב ממש עבורנו, בני הישיבה הקד' העמלים להיות בני תורה[2] והדברים גררו אותי למחוזות נוספים ואני מודה שהפעם אחרוג מעט מהרגיל.

האוה"ח הק', כדרכו בקודש, שואל כמה שאלות בפשט הפסוק: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"[3]. ומציע כמה פירושים, אנו נעסוק בפירוש שהביא רבינו בדרך הרמז, וכדי להבינו, הכרחי ללמוד קודם את דברי הזוה"ק[4] (מתורגם):

"ר' יוסי בר תחליפא ישב לפני ר' יצחק. אמר לו[5] - האם ידוע לכבודו מדוע מתאחר המשיח בגלות זו? א"ל – אינו מתאחר על ביטול תורה, שכך שמעתי מרב המנונא סבא – ג' גלויות גלו ישראל וחזרו בזכות ג' אבות[6], וגלות רביעית בזכות משה יחזרו. בא ואראה לך שלא גלו ישראל אלא על ביטול תורה שנאמר – "ויאמר ה' על עזבם את תורתי"[7], אמר הקב"ה בגלויות הראשונות חזרו בזכות אברהם, יצחק ויעקב. עכשיו הם חטאו בתורה, שנתתי למשה ונקראה על שמו שנא' – "זכרו תורת משה עבדי", כאשר ישבו ויתעסקו בתורתו, בזכות משה אני גואלם...". ע"כ דברי הזוה"ק.

ומבהיל לקרוא את התבטאות רבינו על כך: "והד' [הגלות הרביעית] תלוי בזכות משה, ולזה נתארך הגלות, כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצות אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה".

"וזה הוא שרמז הכתוב כאן באומרו 'ואתה תצוה את בני ישראל', על דרך (תהלים צא) 'כי מלאכיו יצוה' ". כלו' מלשון צוותא, שהקב"ה ציוות את מרע"ה אל בנ"י ע"פ האמור לעיל. דרך נוספת לבאר את המילה "תצווה" מציע רבינו – "או על דרך אומרם ז"ל אין צו אלא מלכות, כי הוא ימלוך עלינו לעתיד ותנאי הוא הדבר שיעסקו ישראל בתורה".

כעת ממשיך רבינו לבאר הפס' – "וזה הוא אומרו 'ויקחו אליך שמן זית זך' ירמוז אל התורה שנמשלה לשמן מה השמן מאיר לעולם כך התורה, והם דברי הזוהר שכתבנו בסמוך.

ועכשיו הקטע לו חיכינו – "ודקדק לומר זך שצריכין לעסוק בתורה לשמה בלי שמרים שהם לקנתר ח"ו או להתגדל וכדומה, אלה הם שמריה".

לפני שנמשיך, חובה לציין שדברים אלו והבאים אחריהם שופכים אור גדול על קושייה עצומה ששאלו גדולי עולם במר לִבם - הרי כ"כ הרבה תורה למדו עמ"י במשך גלות זו[8] ובמסירות נפש עצומה[9] וכ"כ הרבה תפילות ובכיות וספרי תהילים נשפכו בשביל לקרב את הגאולה וכמה אנשים עוסקים במצוות בכזו השתדלות! כיצד זה עדיין לא נגאלנו??

שאלה זו בערה בהם, וצריכה לבעור גם בנו[10], ואת התשובה שאליה הם הגיעו, לא אוכל שלא לכתוב בלשון קודשו של ר' פנחס אליהו מוילנא[11]:

"ויהי כאשר חיפשתי לדעת מי הוא זה המפסיד, מצאתי כי ג' הכתות כולם אינם מכוונים במה שעושים כי אם לצורך עצמם ולתועלתם... וכל אדם מישראל מחשבתו לדרכו פנה ולתועלת עצמו וכל תורה או תפילה או מצווה אשר הוא עושה מכוון לקנות לו מקום חשוב בגן עדן ועוה"ב ושיצליח ע"י זה בכל משלח ידו בעוה"ז ושיאריך ימים עם אשתו ובניו... ובכן אחיי ועמי לבטח תדעו כי כל זמן שלא נכוון בתורה ותפילה ומצוות רק כדי למפרק קוב"ה ושכינתיה לא זולת, לא יבוא משיחנו. כי הוא יתברך מתנהג עמנו מידה כנגד מידה, ואומר – אתם אינכם חסים כי אם על עצמכם, לא עלי, אף אני לא אחוס עליכם... אם נכוון בו לפדות קוב"ה ושכינתיה מגו גלותא, אז עד מהרה שנת גאולנו באה...". עכ"ל וכל מילה בסלע.

ועדיין אין זה הכל, ממשיך אוה"ח הקדוש - "ואמר עוד כתית, פירוש שצריכין לעסוק בתורה ולכתת גופם וכחם על דרך אומרו (במדבר יט, יד) זאת התורה אדם כי ימות (ברכות סג ע"ב). וכבר כתבתי ענין זה בחפצי[12] בענין המיימינים בה יעויין שם".

גם בעניין זה אני הקטן לא ראוי לפצות פה ולצפצף, שהרי יודע אני שאין בי לא תורה ולא עמל תורה, אך דבר אחד אומר שיכול להועיל לשכמותי – צאו נא בעקבי הצאן[13]! קראו סיפורי צדיקים ותדעו עד היכן צריך לשאוף! ומי לנו גדול כהרמח"ל שאמר שההתבוננות במעשי הצדיקים הינה טורח קטן המניב רווח גדול מאוד.

רבינו ממשיך לבאר מהו "למאור להעלות נר תמיד", אך קצרה היריעה מלהכיל וקצרה דעתי מלהבין אך בטוחני ש'כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד'.

ולסיום אביא את תיאורו הנפלא של הרב חיד"א[14], אודות רבינו אוה"ח הק', שמעידים כאלף עדים כמה נאים הדברים למי שאמרם: "ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה ועיני ראו גדולת תורתו עוקר הרי הרים וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד והיה כמעין המתגבר... וחכמתו ניכרת מספריו אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו וחורפתו הפלא ופלא וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה"ז ורבו עזוז נוראותיו..." (שם הגדולים, מערכת גדולים אות ח [מב]) ע"כ לשונו הזהב.

הרחמן הוא יטע תורתו ואהבתו בליבנו ותהיה יראתו על פנינו לבלתי נחטא, ויהיו כל מעשינו לשם שמיים!

(פורסם באשכולות 413 # תצוה זכור תשע"ז)