קדושת בית המדרש והספרים
ר' איתן גרתי
לאחר השיעור של הר"מ, האם מותר להכנס לביהמ"ד ע"מ להניח את הגמרא במקום?
מותר, אך מיד כשנכנס (קודם שמניח הגמרא במקום) עליו לומר פס' מסוים או דבר הלכה[1], ולאח"מ ילך להניח גמרתו. זאת ע"מ שלא יראה שנכנס לצרכו. (שו"ע או"ח קנא, א).
לאחר שהניח גמרתו, האם יכול לצאת בפתח השני של ביהמ"ד (במטרה להגיע לחדר האוכל), או שזו קפנדריא?
כשאדם נכנס לביהמ"ד לצורך מסוים (ולא לקצר דרך) כבנדוננו, להניח הגמרא, אין בעיה לצאת דרך הפתח השני, כ"ש אם נכנס ללמוד או להתפלל. (שו"ע או"ח שם, ה)
ראובן נתקע ללא סטנדר בביהמ"ד. האם יכול לקחת גמרות וכדו' ולהניח תחת גמרתו ע"מ להגביהה?
מותר, כיון ששימוש בספרי קדש מותר כ"ז שהוא לצורך לימוד תורה עכשווי (משנ"ב קנד, לא. שטו, ל. חזו"ע שבת ה, עמ' שכא בהערה). לכן אף מותר (דוגמאות הלקוחות ברובן מ'גנזי הקדש' פ"ג):
- לסכם את לימודו במחברת המונחת על גמרא.
- להניח סימניה בתוך הספר, כ"כ מחק או עפרון לסימון מקום בספר.
- אם שמש מסנוורת אותו בשעה שלומד (מצוי באוטובוס) ואין לו אופציה אחרת[2], יכול להניח ספר אחר להגן עליו מפניה. כ"כ להניח ספרים על אדן החלון במורה שלא תיפתח הדלת מהרוח ותפריע ללימוד.
כמובן מה שהתירו להניח ספר ע"מ להגביה, יש לשמור שלא להניח קדושה קטנה על קדושה גדולה, כגמרא על חומש. פירוט הקדושות לפי סדרן (ככתוב ב'גנזי הקדש' פ"ג): חומש, נ"ך, תושבע"פ (אף מותר להניח ראשונים ואחרונים על גמרא), תשמישי קדושה.
סידור - י"א (הגר"נ קרליץ, הגרשז"א) שהוא כנ"ך בשל הפס' המצויים בו, וי"א (גריש"א, הגרח"ק) שהוא כתושבע"פ. בכ"מ פשוט שאין להניח סידור על חומש! (הדבר מצוי בשבתות).
מאידך, שימוש חול בספרי קודש אסור, לכן אסור:
- לכתוב דברי חולין/לצייר על הספר.
- להניח מרפק על ספר ולהשען עליו אא"כ זה צורך לימודו[3].
- לשמור כסף/דפי מקורות שעבר זמנם בתוך הספר.
- יתרה מזו, אף להניח את הראש על הספר ולנוח אסור, כיון שאיננו צורך הלימוד העכשווי (ספר חסידים לר"מ הכהן, בן אחותו של הרא"ש).
יש לידע!!! רבים בישיבה שמים את כלי הכתיבה על הגמרא (הנוהג המקובל שראיתי מהגבוה לנמוך: כלי כתיבה, מחברת, גמרא). אין סימוכין לנוהג זה, אף לא מטעמי נוחות ואף לא לזמן קצר!
(פורסם באשכולות 395 # נח תשע"ז)
[1] רבים הנכנסים לביהמ"ד, מיד מתיישבים ואומרים פס'. קדוש יאמר להם דחביב כבוד ביהמ"ד עליהם, אך אינו נצרך. אפשר להשתהות מעט בעמידה בפתח ביהמ"ד, לומר פס' ולאח"מ להניח הגמרא.
[2] אמנם בחיי"א (מקור דין זה של המשנ"ב) כתב שמותר אף שלא בשעה"ד, זאת לפי דברנו הנ"ל, במקרה זה כתב כתב המשנ"ב (קנד, לא) שמותר דוקא "במקום הדחק". מסתבר שכתב כן כיון שכיסוי השמש המפריעה ללימוד אינו מסייע ישירות לקודש, אלא רק מסלק מונע, ובשל זה חמור.
[3] יש כאלו העייפים, לומדים בעמידה ונשענים על הגמרא המונחת על הסטנדר. זהו צורך הלימוד.
השיעור ניתן בב' חשון תשע"ז
קוד השיעור: 7336
בעניין קדושת בית המדרש וספרי קודש (זמן חורף תשע"ז)
לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור: