מבואר בשו"ע (או"ח רסג, ו) שבחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכים להדליק נר שבת בחדרם. להוי ידוע, בכל החדרים שאדם משתמש בהם בשבת נצרך אור (ע"מ שלא יכשלו), אך הברכה יכולה להיות באחד משני המקומות העיקריים בשימושם, מקום האכילה ומקום השינה (במקרה שאוכלים אצל מישהו וישנים בחדר מיוחד).

מקום האכילה (חדר האוכל) - בישיבתנו אחד מהבחורים מדליק נרות שבת בשביל כל בני הישיבה[1].

מקום השינה (חדרי הפנימיה) – ודאי שצריך אור מסוים בחדר (מדין חובת הבית, עיין ביאוה"ל רסג, ח ד"ה בחורים), א"כ בכ"מ כדאי שאחד מחברי החדר ידליק את אור החשמל לכבוד שבת! השאלה אם אפשר לברך עליו: נראה שנוהג העולם לא לברך כיון שמסתמכים על ההדלקה במקום האכילה (מנוח"א ח"א ד, יב. פסק"ת רסג, כד), מאידך הרוצה להדליק בברכה ודאי יש לו על מי לסמוך [אול"צ ח"ב עמ' קסה (בזמן שהחדר בבית אחר), שש"כ מה, יא (עיין שם בלשונו), חזו"ע שבת ח"א, עמ' רב].

ש. הישיבה לא מרשה להדליק נרות שמן / שעוה בחדרים (שכמובן הם הראשונים במעלה), א"כ האם ניתן להדליק את תאורת החשמל ולברך עליה (למי שנוהג לברך בישיבתנו ע"פ הנ"ל)?

• עדיף לברך על פנס בעל נורת להט (לא 'לֵדים'), כך יוצא ידי דעת רובם המוחלט של הפוסקים - מכיון שכוחו צבור בתוכו, דומה הוא לנר שבת המקורי – נר, שמן ופתילה (אול"צ ח"ב עמ' קע, שש"כ מג, הערה כב בשם הגרשז"א)[2].


• במידה ואין – יברך על נורת להט המחוברת לרשת החשמל הכללית. לרוה"פ בהדלקתה בשבת מתחייבים עליה משום מבעיר, א"כ דומה היא לנר – בית יצחק (יו"ד ח"א סי' קכ), יחו"ד(ה, כד).[3]


• במידה ואין – יברך על פלורסנט, דמי הוא לנר כיון שבעת הדלקתו ישנן שתי הצתות מצדיו, שמתחילות את התפשטות הגז (מנוח"א ח"א כד, ד)[4].

ש. ידוע שבנות אשכנז מקבלות שבת בהדלקת הנרות, כך שנאסרות ממלאכה לאחר ההדלקה (רסג, י), האם גבר שמדליק (כבן-ישיבה) גם מקבל בהדלקה?

ת. גבר אינו מקבל בהדלקה (משנ"ב רסג, מב), א"כ גם הגברים האשכזים עליהם לברך ורק אח"כ להדליק (ע"מ שיהא עובר לעשיתן). אם מדליק זמן מופלג לפני שקיעה (כחצי שעה ויותר) בכ"מ מחויב הוא לקבל שבת בהדלקתו, ואז ידליק תחלה (שו"ע רסג, ד).

[עצה הקשורה יותר להדלקה בבית: טרם הדלקת נרות, ראוי שיכבו את אורות החשמל, האשה תברך ותדליק (או תדליק ותברך לבני אשכנז), לאחר מכן ידליק הבעל (או היא תדליק אם לא קבלה בהדלקה) את החשמל. אז נוכל לברך בשופי על הנרות, משום שניכר אורם בזמן הברכה וההדלקה (מנוח"א ח"א ד, ו. חזו"ע ח"א עמ' רטו). המדליקים נרות שבת בזמן שאור החשמל דולק, אכתי עושים כדין.]