בכל אחת משלושת הפרשיות האחרונות מדגישה התורה את תפקידו המרכזי של בצלאל. בפ' כי-תשא נאמר למשה, "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה." (שמות לא:ב) בפ' ויקהל חוזר משה ואומר לישראל, "ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי וכו'." (לה:ל) ובפרשתנו, עם סיום מלאכת המשכן, נאמר, "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ה' את משה." (לח:כב)

מכפילות הקריאה, שה' פונה למשה, ומשה פונה לישראל, למדו חז"ל על דמותו של המנהיג ואופן מינויו. וכך אמרה הגמ' במס' ברכות (נה.):

אמר ר' יצחק, אין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכים בציבור, שנאמר: "ויאמר משה ראו קרא ה' בשם בצלאל וכו'." א"ל הקב"ה למשה: משה, הגון עליך בצלאל? א"ל: רבש"ע, אם לפניך הגון לפני כ"ש! א"ל: אעפ"כ, לך אמור להם לישראל. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: משה רבינו, אם לפני הקב"ה ולפניך הגון לפנינו לא כ"ש!

וביאר הרב קוק זצ"ל בפירושו על אגדות הש"ס, ששלש תכונות יסוד אמורות להיות אצל המנהיג האידיאלי:

א. תכונה פנימית של טהרת הלב וזוך המידות וקדושה. תכונות אלו גלויות רק לה' לבדו שהוא בוחן כליות ולב.

ב. כשרון מנהיגותי וחכמה עמוקה, כדי לנהל ציבור גדול ומגוון. תכונות אלו ניכרות גם אצל בני אדם, אלא שרק אצל יחידי סגולה וחכמים גדולים, ולא אצל המון בעם.

ג. צורה חיצונית מושכת, איש תואר ובעל קומה, שניחן בכשרון דיבור ובמידה גדולה של כריזמה.

כל שלושת התכונות חיוניות אצל המנהיג, אלא שצריך שהם יופיעו בסדר הנכון, ושלא יהפכו לעשות את העיקר טפל והטפל עיקר. העיקר והיסוד הוא התוכן הפנימי, ושני לו החכמה, ורק לבסוף זקוקים אנו גם לתכונה זו של צורה חיצונית, כשרון דיבור וכריזמה. וכאשר יתהפכו הסדרים, ומציאת חן בעיני הציבור יהפוך לעיקר תכונות המנהיג, הרי נכשלה שליחותו, ולא דמות כזאת היא המנהיג בישראל.

כששאל הקב"ה את משה, "הגון עליך בצלאל?" כוונתו היתה, שיש לשים לב גם מצדו של משה לחכמת בצלאל, נוסף על צדקתו הפנימית הידועה רק לרבש"ע. ותשובת משה, "אם לפניך הגון לפני לא כ"ש!" היינו: שהמעלה שאני מכיר בו, היא שניה במעלה. והעיקר המעלה שאתה, רבש"ע, מכיר בו. וכשהציג משה את הדבר לפני ישראל, שימצאו בו את המעלה החיצונית, הנרצות בפני ההמון, השיבו לו כהלכה: "אם לפני הקב"ה ולפניך הגון, לפנינו לא כ"ש!" כלומר, אנו מכירים שהתכונה הפנימית הידועה לרבש"ע, היא העיקר. והחכמה הניכרת למשה, היא שניה במעשה, ורק לבסוף באה המעלה הנכרת להמון העם.

אילו היינו מאמצים היום דרך זו של בחירת מנהיגים, ולא היו בוחרים אותם בשיטה הנוכחית, אפשר שהיינו זוכים למנהיגות מוצלחת יותר הראויה לעם ישראל בדור של עקבתא דמשיחא.

(פורסם בענבי הכרם # פרשת פקודי)