על הבקשה "והאר עינינו בתורתך" שאל הרע"א, איך יתכן שכל יהודי יבקש בקשה כזו, והרי יש עמי הארץ שאינם מבינים ולא כלום בתורה. ויישב, שעיני העדה המזכרים בתורה הם גדולי ישראל, ובקשתו של כל יהודי, שהקב"ה יאיר עיני המנהיגים וגדולי ישראל בתורה, שינהיגו את העם בדרך האמת ועפ"י תורתנו. וזוהי הבקשה "והאר עינינו בתורתך".

ומסיים הרע"א שע"ז נאמר בפרשה "והיית משוגע ממראה עיניך" (דברים כד', לד'), היינו שתבהל מדמות המנהיגים התועים, מתעים את העדה.

וכך יש מפרשים פסוק זה על כלל ישראל. שתתלהב מכל מראה עיניך, היינו, הרצון לחקות כל מה שרואים באומות העולם, מבלי לבדוק אם הדבר מתאים לנו. ואנו שוכחים את ייחודנו ולמה נועדנו. וכבר נאמר על ישראל "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" ופי' הנצי"ב, שאם נבגוד בעצמנו ונשאף להדמות לאומה"ע, הם לא יתחשבו בנו ויקיאו אותנו מתוכם, על אף נסיונותינו להשתלב בתוכם.

וכך כתב האבן עזרא על הפסוק בפרשה, "... ועבדת שם א-להים אחרים עץ ואבן, והיית לשמה למשל ולשנינה" (דברים כח', לו'-לז'). ואלו דבריו: "ועבדת שם – ולא יועיל לך, רק תהיה לשמה, וכל רואיך ישומו".

ופי' המפרש שם, שישראל ממירים כבודו בארצות הגויים, למצוא חן בעיני העמים, וכל התרפסותם לא תועיל להם, והיית למשל ולשנינה.

רק דרך אחת לישראל "אני חומה ושדי כמגדלות, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום". (שה"ש ח', י') על השאלה "אחות לנו קטנה וכו' מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה", היינו ביום שיהיה עליה להתמודד עם אומה"ע, במה יהיה כוחה. וכנסת ישראל עונה: "אני חומה" – זו תורה, "ושדי כמגדלות" – אלו תלמידי חכמים. "אני חומה" – זו כנסת ישראל, "ושדי כמגדלות" – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ורק אז- "הייתי בעיניו כמוצאת שלום".