''איש על דגלו לבית אבותם'' (במדבר ב', ב').

מובא במדרש רבה:

''בשעה שנגלה הקב''ה על הר סיני, ירדו כב' רבבות של מלאכים וכו' והיו כולם עשויים דגלים דגלים שנא' ''דגול מרבבה''. כיוון שראו אותם ישראל שהם עשויים דגלים דגלים, התחילו מתאוים לדגלים. אמרו: הלוואי כך אנו נעשו דגלים כמותן, אמר להם הקב''ה: מה נתאויתם לעשות דגלים, חייכם שאני ממלא משאלותיכם. מיד הודיעם הקב''ה אהבתו לישראל, ואמר למשה עשה אותם דגלים כמו שנתאוו.''

ולכאורה יש להבין מה פשר תאוה זו של עם ישראל להיות סדורים לדגליהם ? ועוד, מה פשר ענין הדגלים אצל מלאכי השרת, ומה משמעותו ?

הרש"ר הירש בפירושו לתורה מביא את המקור למילה "דגל", ואומר שכנראה המקור הוא מהמילה דקל, שהוא עץ תמר בלשון ארמית.

עצי תמר שגדלים אחד ליד השני יכולים להיות קרובים אחד לשני מאוד, אולם אינם נוגעים זה בזה, בבחינת אין מלכות אחת נוגעת בחבירתה כמלוא הנימה.

רבי יהודה ליב חסמן מסביר בספרו " אור יהל", שההבדל בין בני אדם למלאכים הוא, שאצל המלאכים אין לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות. ומסיבה זו כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים, כולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה. כאשר מלאך רואה מלאך אחר שגדול במעלה ממנו אינו מקנא בו אלא אדרבה מרומם אותו. משא"כ אדם שיסודו מעפר ושהוא מונהג ע"י תכונותיו ומידותיו מעלה כזאת, עפ"י הטבע, היא כמעט בלתי אפשרית. ואת זה ראה עם ישראל במלאכים, שבכל מלאך יש מעלה ודרגה משלו, ואעפ"כ הם כולם מאוחדים, לאחדות כזאת עם ישראל נתאוה.

על פי זה נוכל להבין מדרש אחר בפרשתנו, אמרו חז"ל "הדא הוא דכתיב 'שובי שובי השולמית', כך אומרים אומות העולם לישראל 'שובי שובי השולמית', הדבקי בנו ובואי לך אצלנו, ואנו עושים אתכם שלטונין, דוכסין והגמונין, 'שובי ונחזה בך'. וישראל אומרים להם מה 'תחזו בשולמית', מה גדולה אחד נותנים לנו ? שמא 'כמחולת המחניים', שמא גדולה אתם יכולים לתת לנו כמו שנתן לנו ה' אלוקינו במדבר, 'דגל מחנה יהודה, דגל מחנה ראובן, דגל מחנה אפרים, דגל מחנה דן' וכו', ע"כ.

ולכאורה מהי התשובה שמשיבים ישראל לאומות העולם, הרי מה שאומות העולם מציעים לישראל זה להיות שלטונין, דוכסין והגמונים. ומה הקשר לדגלים ?

ע"פ מה שהסברנו ברעיון הדגלים שמסמל ייחוד ומעלה של כל שבט, ואעפ"כ אחדות של כולם. עם ישראל משיב לאומות העולם אם נדבק בכם נאבד את ייחודינו ואחדותנו, אם נהיה שלטונין ודוכסין וכל אחד יחפש את מעלתו ומדרגתו על ידי כך נגיע לפירוד. שמא גדולה אתם יכולים לתת לנו כמו שנתן לנו ה' אלוקינו שלכל שבט היה דגלו, דגלו כלומר ייחודו ומעלתו ואעפ"כ היה בנו את מעלת האחדות, ואם נדבק בכם נאבד מעלה זו.

ויה"ר שנזכה להיות מאוחדים בלב שלם, ולקיים את מה שנאמר "ויחן שם ישראל כנגד ההר" כאיש אחד בלב אחד.

(פורסם בענבי הכרם # במדבר תשס"ג)