(א) אדום וישמעאל

המאבק בין ישראל לארבע המלכויות נרמז כבר בתחילת ספר בראשית.

ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות, "והארץ היתה תהו" זה גלות בבל- שנאמר (ירמיה ד) "ראיתי את הארץ והנה תהו". "ובהו" זה גלות מדי- "ויבהילו להביא את המן" (אסתר ו). "וחושך" זה גלות יון- שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם, "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל". "על פני תהום" זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן. "ורוח אלהים מרחפת" זה רוחו של מלך המשיח - היאך מה דאת אמר (ישעיהו יא ב) ונחה עליו רוח ה'" (בראשית רבה ב, ד).

השאלה המתבקשת - וכבר עסקו בה הראשונים - היא, מה מקומו של ישמעאל במערכה הזאת. וז"ל האבן עזרא: "יש לתמוה, איך לא הזכיר דניאל מלכות ישמעאל" (דניאל ב, לט). הרי אי אפשר להתעלם מגודל השנאה וצרת השעבוד של בני ישמעאל, ובייחוד  שהזוהר הבהיר ששנאתם קשה ביותר וז"ל הזוהר: "ושפחה כי תירש גבירתה, דא הגר דאולידת לישמעאל, שעשה כמה רעות לישראל ושלט בהם ועינה אותם בכל מיני ענויין וגזר עליהם כמה שמדות, ועד היום הם שולטים עליהם ואינם מניחים להם לעמוד בדתם, ואין לך גלות קשה לישראל כמו גלות ישמעאל" (כרך ב, שמות יז ע"א).

ובדומה לזה כתב  הרמב"ם:

ואתם, אחינו, ידוע לכם שהקדוש ברוך הוא הפילנו במהמרות עונותינו בתוך אומה זו, שהיא אומת ישמעאל, שרעתם חזקה עלינו, והם מתחכמים להרע ולמאוס אותנו כמו שגזר עלינו יתברך "ואויבינו פלילים", ושלא תעמוד על ישראל אומה יותר אויבת ממנה ולא אומה שהרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו כמוהם... ועם כל זה לא נוכל להינצל מרב רעתם ופחזותם בכל זמן, וכל זמן שאנו רודפים שלומם הם רודפים אחרינו בחרום ובמלחמה, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קכ, ז): "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה" (איגרת תימן, מוסד הרב קוק, עמ' קפה).

האבן עזרא הסיק, שאכן המלכות הרביעית היא מלכות ישמעאל, ומלכות אדום מתחברת עם מלכות יוון, המלכות השלישית (דניאל ב, לט). והרמב"ן הביא את דבריו בכמה מקומות, וחלק עליו. "והחכם ר' אברהם אומר כי היא (המלכות הרביעית) מלכות ישמעאל, שגם היא מושכת לדעתו עד ביאת הגואל... ועוד שהוקשה בדעתו למה לא יחשוב מלכות ישמעאל שהיא מלכות גדולה ועצומה מן הרומיים (ספר הגאולה, שער שלישי, עמ' רפג בהוצאת מוסד הרב קוק). "ור' אברהם נשתבש בזה, והכניס בזה מלכות ישמעאל כי נפל פחדם עליו" (רמב"ן במדבר כד כ). לפיכך הוא סבור, שאכן המלכות הרביעית היא אדום, ועל השאלה למה לא נזכרת מלכות בני ישמעאל, עונה הרמב"ן - ומאריך בזה המהר"ל בספרו "נר מצוה" - שקבלה בידינו, שמלכות ישמעאל אכן אינה נמנית בין ד' המלכויות, משום שלתואר הזה "זכו" רק אלו שנטלו מלכות מישראל, או ממי שנטל מלכות מישראל, וע"כ המלכות הראשונה היא בבל, שהחריבה את הבית והגלו אותם מארצם. והמלכות השנייה היא מדי ופרס, שלקחו המלכות מבבל, והשלישית היא יוון שלקחה המלכות מפרס ומדי, והרביעית היא אדום. ואלו דבריו בספר הגאולה:

ודע כי אנחנו הסומכים על דעת רבותינו ז"ל חושבים כי אנו היום בגלות אדום, ושאין לנו עמידה ממנה עד בא המשיח, כאשר אמר אבינו הזקן 'והיה כאשר תריד'. וכן אנו דורשים 'אמלאה החרבה'. ומקרא מלא אצלנו 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לד' המלוכה'...אבל עיקר הכוונה בזה כי האדומים הם היו הטועים ראשונה אחרי האיש שטען שהוא משיח וטענו עליו גם באלוהות, והם באו ארץ אדום ופשטה טעותם עד רומי הקרובה להם ונתבססה שם בימי קוסטנטין המלך על (ידי) רומי האדומי אשר יסד להם תחבולות ממשלת כומר רומה ואמונתם בו, והסיבה והשורש עיקר כל דבר, ולכן תחשב רומי ואדום מלכות אחת, אף-על-פי שהם אומות שונות... בארו כי רומי באטליא של יון וכי יש בה מן האדומים עם רב ועל כן נקראת בת אדום כאשר פרשנו" (רמב"ן, 'ספר הגאולה', שם).

וכיוון שישמעאל לא לקחו מעולם מלכות מישראל, הם אינם נכללים בין ד' המלכויות. בהסבר הדבר כתב הרב הוטנר זצ"ל בספרו פחד יצחק, וזה תורף דבריו:....

(המשך החוברת בקובץ המצורף לעיל)