מבלי להיכנס לשאלת הצדקת העינויים על ידי השב"כ, פרשת דומא צריכה לעורר אותנו לדון על דרכם העקרונית של נוער הגבעות, בעלי הגוזמבות המרדנים.

על פניו הם צודקים.

הם רואים את כל העוולות שקיימות במדינה. את העדפת זכויות אדם של האויב על פני סיכון חיי יהודים, את החומרנות של ההורים הבורגניים שמהם הם ברחו, ובעיקר את הנזקים של הליברליזם הקיצוני בו דוגל בית המשפט העליון, השליט האמתי של מדינת ישראל.

הם שומעים את כל הביקורת שמטיח המגזר הציוני דתי. שומעים טוב מאד את הביקורת על ביבי-בוגי, את הזעם על בג"ץ, את התסכול מהתקשורת ושאר ארגוני השמאל.

הם שומעים ומיישמים, מגיעים מהר למסקנה שעולם ישן עדי יסוד נחריבה. שצריך לפרק הכל ולבנות הכל מחדש בצורה נכונה. לכן אותו מסמך המרד של מאיר אטינגר וחבורתו לא שואף לתקן מבפנים אלא על ידי פירוק. לכן גם הזעם האדיר של השב"כ, על עצם השאיפה המגלומנית והמקוממת לפרק את מדינת ישראל באמצעות שרשרת פעולות טרור נקודתיות שיבעירו את האזור.

אז איפה הטעות שלהם? אם הם ספגו את הביקורת של הציונות הדתית ובחרו לטפל בה בדרכם, במה הם טועים? רק בבחירת הטקטיקה או שזו טעות מהותית?

כנראה, שלאפוקי משיטתם אמר הירושלמי שגאולתן של ישראל היא 'קמעא קמעא'.

עומדות בפנינו שתי דרכים:

האחת, להתנתק מרוב עם ישראל, להחריב את הכל, ולהגיע לגאולה בבום אחד. השנייה, לפעול באיטיות, שלב אחרי שלב, דרך המערכות הקיימות, אותן מנסים לתקן מבפנים. אומר לנו הירושלמי קמעא קמעא. אל תלך בחיפזון, אל תתקן על ידי פירוק, אלא תבנה את הגאולה בשלבים. אל תיתן למזג החם של ימי הנעורים לאבד את הסבלנות ולרצות את הכל כאן ועכשיו. כמו 'שלום עכשיו', כך 'מדינת הלכה עכשיו'.

לךְ בהדרגה, מתוך שותפות וחיבור לעם ישראל, מתוך סבלנות ומתינות בדיני כלל ישראל, מתוך כפיפות לגדולי התורה, עיני העדה המיושבים בדעתם.

חשוב לך לתקן את מערכת המשפט? תלמד 'קצות'. תבנה את עצמך ואת המגזר שלך כאלטרנטיבה לתפיסה של בית המשפט העליון. טיפה ועוד טיפה, איש תורה ועוד איש תורה, התיקון ייעשה מאליו. מתוך בניין ולא מתוך חורבן. מתוך חיבור ולא מתוך ניתוק.

מפריעה לך צורת הלוחמה בטרור הערבי? תלמד אמונה. תחזק את הזהות היהודית, תחזק את הזהות היהודית של עם ישראל, ומתוך זה נדע להילחם בצורה נכונה בטרור האסלאמי, שמוּנע מתוך אמונה ולכן הדרך להילחם בו היא רק על ידי אמונה נגדית, אמונה טהורה של תורת ישראל.

זו לא טעות טקטית, אלא טעות מהותית בהבנת דרך הגאולה של עם ישראל שצריכה לבוא מתוך בניין, מתוך חיבור לעם, והעיקר - בהדרגה ובמתינות הנמצאים אצל זקני העדה, ולא אצל הצעירים הלהוטים.

קמעא קמעא.

(פורסם בזמורות 140 - שבט תשע"ו)