אנחנו רוצים ניצחון במלחמה. ניצחון מוחלט. על כך יש הסכמה דֵי-רחבה. אבל הוויכוח הגדול הוא: מהו 'ניצחון'.

האם הניצחון מתבטא בהשבת החטופים והחזרת התושבים לבתיהם, בכניעת האויב והשמדת יכולת הלחימה של האויב, או אולי דווקא בכיבוש השטח והרחבת ההתיישבות היהודית בכל חלקי הארץ המובטחת?

בברכת ה' לאברהם, אחר עמידתו המופלאה בניסיון העקֵדה, נאמר לו (בראשית כב, יז-יח): "וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו; וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".

ולכאורה שתי הברכות סותרות זו את זו.

כשנאמר לו: "וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" – משמע שיהיו לו אויבים, אלא שהוא יצליח להכניע אותם ולרשת את ארצם. אך כשהובטח לו: "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" – משמע שכבר לא יהיו לו אויבים, אלא כל גויי הארץ יחיו איתו בשלום, ויראו ברכה בקשר עמו.

מרן הרב קוק זצ"ל (עולת ראי"ה, ח"א, עמ' צו) מבאר שהבטחות אלו מבשרות על שני שלבים בגאולתם וברכתם של ישראל – ברכה חיצונית, וברכה פנימית.

השלב הראשון יהיה התגברות וניצחון על שונאי ישראל:

"הופעת ישראל בעולם בראשונה בצדו הגלוי, בתור עם בין העמים, עם מוקף משונאים החפצים לבלעו, והוא מתגבר ומנצח אותם; זאת היא תכונת הברכה הגלויה בישראל".

בשלב הראשון, ב"וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו", נזכה להשמיד את שערי העיר עזה, את בנייני הדאחיה, ואת המפעלים הסודיים של איראן. בזה יהיה ניכר הניצחון הגלוי והחיצוני של עם ישראל על שונאיו.

אחר כך יגיע שלב שני, גדול ומשמעותי יותר:

"אבל כל זה רק מעבר והכנה לעתיד הגדול, אשר אור ד' הגנוז יתגלה על ישראל, וכל העמים יכירו כי לא עם פשוט בין עמי העולם הוא ישראל, אלא הופעת דבר ד' באנושיות ובכל ההויה, אז בהתגלותה של ההערכה הפנימית של כנסת ישראל ההולכת ונמשכת מתוך האור הפנימי הצפון, שנגמר בישולו וערכו המשוכלל בניסיון המקודש הנשגב הזה".

בשלב השני, ב"וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ", יכירו כל יושבי תבל בסגולתם הפנימית של ישראל, ויבינו כולם את הברכה שישראל מביאים לעולם, בהופעת דבר ד' השופעת באמצעותם. בשלב הזה נראה את כל מעצמות התבל מחזרות אחר ישראל, פותחות שגרירות בירושלים, מבקרות ביקורי נשיאות, ומצטרפות בזו אחר זו לחוג תומכי, ידידי ומוקירי ישראל.

"שני ערכים אלה, החיצון והפנימי, יבואו בזמנים שונים. בתחילה התוכן הגלוי, וירש זרעך את שער אויביו; אבל באחרונה הצורה הפנימית תתגבר, ותצא ממחבואה לאור עולם לעיני כל גויים, ויתברר לכל שאי אפשר שימצאו אויבים לגוי שהוא נושא בתוכו ברכה לכל עמי התבל, ואז יתברכו בזרעך כל גויי הארץ".

חמאס, חיזבאללה, החות'ים והאיראנים עדיין מעכלים את השלב הראשון, את השלב החיצוני-הגלוי, בו אנו זוכים בחסדי השם להכות את אויבינו ולהתחיל לרשת את שער אויבינו. ארגנטינה, וכעת גם ארצות הברית בנשיאות דונלד טרמאפ, כבר עמוק בתוך השלב השני, הפנימי. הם חשים את הברכה שישראל מביאים להם ולעולם כולו, וחפצים ביחסי דיפלומטיה וידידות עם ישראל.

שתי הברכות שנתברך בהם אברהם אבינו, הולכות ומתגשמות לנגד עינינו. תודה לה' על הזכות העצומה לחיות בדור הגאולה.

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion