מתורתו של מו"ר הרב חיים דרוקמן זצ"ל, במלאת שנתיים לעלייתו לגנזי מרומים

נאמר בפרשה[1]: "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גּשְׁנָה". בדרכו למצרים, יעקב שולח את יהודה ליוסף "להורות לפניו". מה כוונת התורה במילים: "להורות לפניו" ?

מבאר רש"י: "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". "להורות" - מלשון הוראה. בדרך למצרים, עוד לפני  שמגיעים, שולח יעקב את יהודה להקים ישיבה - את הישיבה הראשונה של עם ישראל!

נשאלת השאלה - מדוע שלח יעקב דווקא את יהודה? מדוע היה חשוב שדווקא יהודה יהיה זה שיקים את הישיבה הראשונה? מדוע לא שלח את ראובן, שמעון, או את אחד האחים האחרים?

מסבירים חז"ל[2] "ולמה שלח את יהודה, ולא ראובן ולא שמעון ולא לאחרים? אמר יעקב: יהודה מלך ויוסף מלך, לא אשלח אל פני מלכים אלא מלך".

            כלומר, נימוקו של יעקב היה נימוסי – למפגש עם מלך אין זה מכובד לשלוח אדם פשוט, אלא ראוי לשלוח מלך! על כן, מן הראוי שדווקא יהודה, שהוא מלך, יִשַּלָח ליוסף המלך. אמנם, על אף שהסבר זה עונה על השאלה ששאלנו, קשה להסתפק בכך שנימוקו של יעקב היה אך ורק נימוסי. מוכרחים למצוא סיבה עמוקה יותר!

כותב רבי שלמה מרדומסק, בעל ה-"תפארת שלמה": "כבר נודע כי כל ישראל ערבים זה בזה, ושורש עניין הערבות נלמד מיהודה - במה שאמר: 'כי עבדך ערב את הנער', אך זה הוא שורש הערבות האמיתי שיהיה כל אחד ואחד ערב בעד אחיו בתורתו ותפילתו ומעשים טובים שלו להמשיך עליו גם כן כל טוב ... וזה הוא העניין ששלח יעקב את יהודה להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד - היינו שיהיה בחינת הבית תלמוד בתורה ומצוות על אופן בחינת הערבות של יהודה".

            היה חשוב ליעקב שהישיבה הראשונה של עמ"י תהיה מיוסדת על יסוד הערבות, על כן נשלח יהודה, הערב הראשון, להקימהּ. יסוד התורה חייב להיות הדאגה לכלל ישראל, שורש התורה בשלמותה הוא ההסתכלות על הכלל כולו, עם הפנים לכלל ישראל!

יש כאלו שדואגים רק לחוג מצומצם, לחלק מסוים בעם, אך אין זו ההסתכלות האמיתית! התורה לא ניתנה ליחידים, התורה לא ניתנה למיוחדים או למיוחסים. התורה ניתנה לכלל ישראל כולו!

"וכל בניך למודי ה'"- זהו האידיאל האמיתי, זוהי ההסתכלות הנכונה של תורה, על יסוד זה, על יסוד הערבות ההדדית, צריכה לקום ישיבה בישראל!

אומרים רבותינו[3]: "אמר רבי שמעון בן לקיש: מפני מה זכה שאול למלכות? מפני שהיה זקנו מדליק נרות לרבים במבואות האפלין". שאול זכה למלוכה כיוון שסבו היה מדליק נרות לרבים. מה היו אותם נרות שהדליק?

"כי נר מצווה ותורה אור"[4]! סבו של שאול האיר לרבים באור תורה! הוא לא הדליק רק במקום מיוחד או לחברה מסוימת, אלא היה מדליק אפילו במבואות האפלים ביותר! זהו תפקידנו - להאיר באור תורה לכל האומה כולה.

אך עדיין קשים לנו דברי חז"ל שהבאנו לעיל3 : "אמר יעקב: יהודה מלך ויוסף מלך, לא אשלח אל פני מלכים אלא מלך". מדוע העובדה שיהודה הוא מלך גרמה ליעקב לשלוח דווקא אותו? מהו עומק כוונת רבותינו במדרש הנ"ל? לא ייתכן שכוונתו של יעקב היה נימוסית בלבד!

נראה שיש כאן הדגשה מיוחדת. יעקב שלח דווקא את יהודה לפניו, כיוון שהוא היה מלך. כיון שהתורה במהותה קשורה למלכות, זוהי שלמות אחת, אחדות אחת. "כי עם קדוש אתה לה' א-לקיך", "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", תפיסת העולם בישיבה צריכה להיות כזו שמשלבת תורה ומלכות כאחד, שמחנכת להכרה שהגילוי השלם של תורה יכול לבוא דווקא ע"י מלכות ישראל.

כתב הראי"ה קוק זצ"ל[5]: "מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם". הכסא מבטא את התגלות ד' בעולם. ההופעה השלמה של ד' בעולם באה לידי ביטוי שלם דווקא במדינה ריבונית. כשעם ישראל יושב במדינתו, ישנו קידוש ד' בצורה השלמה ביותר.

מי שרוצה להפריד תורה ממדינה, בין אם הוא רוצה להפריד את התורה מהמדינה ובין אם הוא רוצה להפריד את המדינה מהתורה,  אינו מבין אחת מן השתים - או שהוא לא מבין את מהות התורה בשלמותה, או שאינו מבין את מלוא משמעותה של המדינה. התורה בשלמותה יכולה להתקיים דווקא במדינת ישראל, ומגמת המדינה היא לגלות את התורה! זוהי התכלית לה היא נועדה, לשם כך היא הוקמה. התורה והמדינה הן "תרין ריעין דלא מתפרשין"

זהו עומק כוונת המדרש הנ"ל. דווקא יהודה נבחר על ידי יעקב להקים ישיבה, הוא היה המתאים ביותר. הישיבה הראשונה של עם ישראל הייתה צריכה לקום דווקא על ידי מלך, כדי להדגיש את הקשר המהותי שבין תורה למלכות.

ישיבה בישראל צריכה לגדל תלמידי חכמים שיהיו עם הפנים לכלל ישראל, שידאגו לכל האומה כולה, ושהדבר יבוא לידי ביטוי בחייהם. תלמידי חכמים שישאפו להאיר באור תורה לעם ישראל כולו, ומכירים בערכה של מדינת ישראל על מנת שיוכלו לסייע לה למלא בשלמות את יעודה - "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion