ישיבת כרם ביבנה

אבל נחשים ועקרבים יש בו

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה

"גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו" (זכריה ט). הבור מסמל את הגלות, ולדעת הרב קוק זצ"ל (עין אי"ה שבת פ"ב, יד) יש בו שני סוגי היזקים – נחשים ועקרבים, ושני הבדלים יש ביניהם: הנחש נושך בכוונה, מאיבה הנגזרת בין זרע חוה לנחש. לעומתו העקרב עוקץ בזנבו אך בלא כוונה תחילה. והבדל נוסף, שהנחש ככל שנושך כך מתמעט ארסו, ולעומתו העקרב, שאין הארס מתמעט, ובל' הירושלמי "מחיא בתר מחיא", מכה אחר מכה.


כך הוא יחסי העמים וישראל. ישנן תקופות שעמים מנסים לנתק את ישראל מזרועות התורה ומשם ה', והם עושים זאת בכוונה, כנשיכת נחש. אך דא עקא, דווקא משום כך למד עם ישראל להיזהר ולהתגונן, וכך הארס הולך ומתמעט, והשפעתו השלילית הולכת וקטנה. כך אמרו חז"ל "אשר הוכיתי בית מאהבי" (זכריה יג, ו), אלה המכות אשר גרמו לי להאיביני על אבי שבשמים (ויק"ר לב).


אך ישנן אומות שעקיצתן היא ללא כוונה, כעקיצת עקרב. הן מראות פנים שוחקות לישראל, מעניקים להם זכויות שוות ויחס נאות, ודווקא יחס זה פועל לרעה יותר מנשיכת הנחש, שכן במקרה כזה ישראל אינו מפתח נוגדנים, אינו נלחם נגד ההשפעה הזרה, הארס אינו פוחת וההתבוללות הולכת וגדלה.


במאה האחרונה חווינו שתי מגמות אלו. הרוסים והגרמנים פעלו כנחש, ביקשו לבטל כל זיקה ליהדות, ורדפו את היהודים בכוונה מוצהרת לבטלם מן העולם. לעומת זאת באמריקה קיבלו את היהודים בסבר פנים יפות, והתוצאה היא ששמונים אחוזים מן היהודים שם מתבוללים ונעלמים.


חז"ל ביטאו זאת במאבקו של יעקב עם שרו של עשו. "ויאבק איש עמו", פירשו חז"ל שני פירושים: כליסטים מזוין נראה לו. כתלמיד חכם נראה לו. פעמים נדמה לו כליסטים הבא להורגו, ופעמים כת"ח, הומני. ויעקב חושש משניהם ומבקש – "הצילני נא מיד אחי מיד עשו". מיד עשו ומיד מי שנראה כאחי.


והקב"ה הבטיחנו: "ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים". הן אלו המדוכאים בארץ מצרים, במיצרים, בלחץ ובצרות, והן אלו שבארץ אשור, בגלות מאושרת ונעימה – כולם ישובו.


אך ביותר עלינו להיזהר מהכוונה המתפתחת היום, ובעיקר ע"י ישראלים, הניסיון להתערטל מכל סממן יהודי, ולהפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה. "וישבנו אתכם והיינו לעם אחד".


אפשר שזה מה ששמה ההשגחה בפיהם של התינוקות לשאלת מרדכי. הראשון אמר "אל תירא מפחד פתאום וגו'". כנגד נסיונות ההשמדה. השני פתח "עוצו עצה ותופר", כנגד פנים של אחווה שמראים לנו. ועל אפשרות של ביטול הלאומיות אמר השלישי "ועד זקנה אני הוא", שלעולם לא יהיה ביטול לסגולת ישראל.


(פורסם באשכולות 402 # וישב-חנוכה תשע"ז)

 

 

השיעור ניתן בכ"ג כסלו תשע"ז

קוד השיעור: 7417

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת וישב
(זמן חורף תשע"ז)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
דניאל קייקוב
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K