ישיבת כרם ביבנה

ואביון בעבור נעליים

הרב זכריה טובי
ראש הכולל

MS Word להורדת השיעור

הנביא בתוכחתו לעם ישראל אומר "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל ... עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" (עמוס ב', ו'). ואמרו על כך במדרש "שמכרו אותו לישמעאלים בעשרים כסף וכל אחד נטל שני כספים לקנות מנעלים לרגליהם" בפרקי דר"א (ל"ח).


למקרא דברים אלו אנו עומדים תמהים וכי זו היתה מטרת השבטים במכירת יוסף, כדי לקנות מנעלים לרגליהם? ומה ענין המנעלים דוקא כעת, וכי היו הולכים יחפים עד עתה? אין ספק כי יש כאן עומק במדרש חז"ל זה הזורק אור על כל ענין המכירה.


אין ספק שמעשה המכירה של אחי יוסף לא בא כתוצאה מהתפרצות פתע של רגשות קנאה ונקם. התורה מעידה עליהם "שִׁבְטֵי-יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהילים קכ"ג ד') ולכן ואי אפשר שתאות דמים תהא שלטת בהם. מוכרחים אנו לומר כפי שמסבירים המפרשים שהאחים דנו את יוסף בדין תורה, והיו משוכנעים בצדקת מעשיהם. ובטוחים היו, שהכרח מידת הדין מחייבם לנהוג כדרך שנהגו.


אך בסופו של תהליך התברר כי "אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה" (בראשית נ' כ') וכל ענין המכירה היה תהליך אלוקי. כפי שאומרים על כך חז"ל "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה" (בראשית ל"ט א') - זה שאמר הכתוב לכו חזו מפעלות ה' נורא עלילה על בני אדם". אמר ר' יהושע בן קרחה: אף הנוראות שאתה מביא עלינו בעלילה אתה מביאן. וכן הוא אומר ביוסף "וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם" וגו' היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת "ידוע תדע" והביא עלילה לכל הדברים האלו  (תנחומא וישב).


חכמים כרכו את השנאה ליוסף ומכירתו בגזירת הירידה למצרים. שהרי הקב"ה סיבב את הדברים כדי להביא לתהליך של ירידת ישראל למצרים לקיים גזירת "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ..." (בראשית ט"ו י"ג). אולם ההסתכלות של האחים היתה בעיניים חומריות ולכן לא ראו את המהלך האלוקי שבדבר כמו שאומר להם יוסף - "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים" (בראשית מ"ה ח').


אולי על פי זה ניתן להסביר את משמעות המכירה "בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם".


חז"ל אמרו במס' ברכות (ס"ב ע"ב) "לא יכנס אדם להר הבית לא במקלו שבידו ולא במנעלו שברגלו ולא במעות הצרורים לו בסדינו...". מדוע יש איסור להכניס מעות להר הבית או מקל או ללבוש מנעלים? הארנק והמקל והמנעל מייצגים משענת כלכלית וחברתית, אדם נשען על המקל או על המנעל מעיד על עצמו שהוא זקוק לדבר חומרי כדי להשען עליו.


באים חז"ל ואומרים כאשר אתה נכנס לביהמ"ק אסור לך להשען על שום דבר חומרי, עליך להשקיף על הסביבה במבט של קדושה ולא מזוית חומרית, אסור לך לעשות חשבונות של יום יום. בענין דבר זה מצינו גם אצל משה בסנה - כאשר משה התקרב אל הסנה ושאל "וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג' ב') עונה לו הקב"ה "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא". אל תסתכל על הסנה במבט טבעי, יש כאן תהליך של גאולה וזו אדמת קודש. לכן, עליך להשיל את נעליך, להתפשט מן החומר ולהביט על הסנה במבט של קדושה.


נראה שזוהי הכוונה "בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" - האחים מכרו את יוסף כי לא ראו את הקדושה שבו, את התהליך האלוקי של הקב"ה בהורדת יוסף למצרים, וכל יחסם אליו היה במבט טבעי - חומרי, זוהי הכוונה שהאחים הלכו לקנות מנעלים לרגליהם – האחים הסתמכו רק על המשענת החומרית של האדם המנותקת מן הקדושה האלוקית. לעומתם, יוסף הוא בבחינת  "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" - יוסף הוא יוסף הצדיק "נזיר אחיו" - שכל כולו קדושה וטהרה לכן, דווקא הוא נבחר להמגשים את המהלך האלוקי של ירידת ישראל לגלות מצרים, לקיים את גזירת הבורא "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ..." (בראשית ט"ו י"ג). גם כיום, בארץ ישראל, המבט צריך להיות מבט של קדושה בחינת "שַׁל נְעָלֶיךָ" - בהסתכלות על כל המהלכים במבט של קדושה ובניתוק עצמנו מכל חשבונות של פוליטיקה זולה. שהרי ארץ ישראל היא אדמת קודש וכל המהלכים הקשורים בה הם מהלכים אלוקיים.


מתוך מנחת אב - פרשת וישב

 

 

קוד השיעור: 2838

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת וישב

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
דניאל קייקוב
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב ישי בוכריס
הרב ישי בוכריס
ע K