ישיבת כרם ביבנה

נחמה בכפליים

הרב זכריה טובי
ראש הכולל

השבת נקרא בהפטרה: "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם" (ישעיהו מ, א). ואמרו חז"ל במדרש (איכה רבתי סוף פ"א):


חטאו בכפליים, שנאמר "חטא חטאה ירושלים", ולקו בכפליים שנאמר "כי לקחה מיד ה' כפליים בכל חטאותיה", ומתנחמים בכפליים שנאמר "נחמו נחמו עמי".


וצריך להבין מהי המשמעות של "נחמה בכפליים" - וכי אין בנחמה אחת מאת ה' כדי להתנחם? ומה תוסיף נחמה שנייה?


הרב זוין בספרו כותב ש"לקו בכפליים", שנאמר "כי לקחה מיד ה'". ה' - זו מידת הרחמים והיא הפכה למידת הדין. זו מכה כפולה - לא די שהקב"ה לא רחם עלינו, אלא שמידת הרחמים נהפכה למידת הדין. אבל עתידין להתנחם בכפליים, שנאמר: "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם". אלוקים - זה מידת הדין. כאשר מידת הדין תהפך למידת הרחמים - זו הנחמה הכפולה.


נחמה כפולה זו אנו מוצאים גם בדברי הגמרא המפורסמת בסוף מס' מכות (כד:), שם מסופר על ר"ע וחבריו שעברו ליד ביהמ"ק וראו שועל יוצא מבית קודשי הקודשים והתחילו הם בוכים והוא מצחק. שאלוהו מדוע אתה צוחק, ואמר להם ר"ע מדוע אתם בוכים? אמרו לו חבריו, מקום שנאמר בו "והזר הקרב יומת" ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להם לכן אני צוחק, כי עד שלא נתקיימה נבואת אוריה, "לכן בגללכם ציון שדה תחרש", הייתי מתיירא שלא תתקים נבואת זכריה, "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים". אמרו לו: עקיבא נחמתנו, עקיבא נחמתנו. גם כאן כופלים חבריו של ר"ע את הנחמה- מה משמעות הדברים?


מבאר הגר"ח שמואלביץ זצ"ל ב"שיחות מוסר": הגמ' בפסחים (סח.) אומרת: "אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן, עתידים צדיקים שיחיו מתים כאלישע שנאמר: 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים', וכתיב: 'ושמת משענתי על פני הנער'". לא רק שיהיה תיקון לחורבן הנורא, אלא שהגאולה תהיה בבנין הרבה יותר מתוקן, ותהליך החרבן כעת הוא תחילת הבנין. ולכן אומר ר"ע שנבואת זכריה מתקיימת - בהווה, משום שחורבן זה הוא התחלת הבנין.


ולכן אמרו: "עקיבא נחמתנו, עקיבא נחמתנו", שזוהי הנחמה הכפולה. לא רק שיהיה טוב בעתיד, אלא גם כעת מצב החורבן בעבר היה לטובה. זהו הפירוש שמידת הדין נהפכה לרחמים, הקב"ה מכה כדי לרפא ולא כדי להרוס.


נאמר במדרש:


"דרש ר' שמואל בר נחמן כל מקום שנא' 'ויהי' לשון צרה, 'והיה' שמחה. אמרו לו והרי כתיב "והיה כאשר נלכדה ירושלים" (ירמיה לח, כח). אמר להם, אף היא אינה צרה אלא שמחה, שבו ביום נולד מנחם, ועל זה סמכו גם את הפסוק "בטרם תחיל ילדה, בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר" (ישעיה סו, ז)".


פירוש המדרש: "יהי" - לשון עתיד, "ויהי" לשון עבר. כאשר העתיד הוא כמו העבר - זה צער. אך "היה"- לשון עבר "והיה" - לשון עתיד., כאשר רואים שהעבר היה במטרה לעתיד - זוהי שמחה (שפת אמת). זוהי הנחמה הגדולה ביותר - כאשר רואים בסופו של תהליך איך העבר היה לטובה והוא היה המפתח לעתיד הטוב יותר.


המילה "נס" - מורכבת משתי אותיות, נ' - המסמל נפילה, ו- ס' - המסמלת סמיכה. כאשר אדם נמצא באמצע התהליך הוא חושב שהוא בנפילה, נ' - זה חצי עיגול, אך כאשר נסגר המעגל שזה ס' - הוא רואה שזו לא הייתה נפילה אלא סומך ה' לכל הנופלים, ואז הוא נוכח לדעת שהיה זה נס גדול, זה מה שאנו אומרים: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהלים קכו, א). "היינו" - לשון עבר, מדוע לא נאמר נהיה - לשון עתיד? אלא אנו נגלה שהמציאות שאנו חיים בה היום הייתה חלום ולא הבנו את המציאות הנכונה, זוהי הנחמה הכפולה - שנזכה לראות בה ובגאולה השלימה במהרה בימינו, אמן.


(מתוך 'מנחת אב')

 

 

קוד השיעור: 2932

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר להפטרת ואתחנן

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב נתנאל ברקוביץ
הרב נתנאל ברקוביץ
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע