יעקב אבינו משביע את בנו יוסף שלא יקברנו במצרים אלא שיעלה אותו לקבורה בארץ ישראל. באותה שבועה אומר לו יעקב שהבקשה שלו היא שיעשה עמו חסד ואמת: "ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים".

רש"י מפרש שחסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול. מכאן נולד הביטוי גחש"א – גמילות חסד של אמת שנקראים בו כל העוסקים בטיפול במתים ובהבאתם לקבורה.

השפת אמת כתב פירוש נוסף, שהרי לחז"ל היתה ביקורת על אלו שבחייהם בוחרים לגור בחו"ל ורק במיתתם באים להיקבר בארץ. וכך נאמר בתלמוד הירושלמי מסכת כתובות פרק יב: "רבה בר קריא ור' אלעזר הוון מטיילין באיסטרין ראו ארונות שהן באות מח"ל לארץ, אמר רבה בר קריא לר' לעזר מה הועילו אלו, אני קורא עליהן [ירמי' ב,ז] נחלתי שמתם תועבה בחייכם ותבואו ותטמאו את ארצי במיתתכן. אמר ליה כיון שמגיעין לארץ היו נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן דכתיב [דברים לב,מג] וכפר אדמתו עמו". וכיוצא בזה נאמר בבראשית רבה פרשת ויחי פרשה צו: " מעשה ברבי ורבי אליעזר שהיו מהלכין בפילי שחוץ לטבריא ראו ארון של מת שבא מחוצה לארץ להקבר בארץ ישראל, אמר רבי לר' אליעזר מה הועיל זה שיצתה נשמתו בח"ל ובא להקבר בא"י אני קורא עליו (ירמיה ב) ונחלתי שמתם לתועבה, בחייכם, ותבאו ותטמאו את ארצי, במיתתכם, א"ל כיון שהוא נקבר בא"י הקדוש ברוך הוא מכפר לו דכתיב (דברים לב) וכפר אדמתו עמו".

כעין זה אומרת הגמרא בתלמוד הבבלי מסכת כתובות דף קיא עמוד א: "עולא הוה רגיל דהוה סליק לארץ ישראל, נח נפשיה בחוץ לארץ, אתו אמרו ליה לרבי אלעזר, אמר: אנת עולא על אדמה טמאה תמות! אמרו לו: ארונו בא, אמר להם: אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה", והובא בכוזרי מאמר ב סעיף כב.

לפי זה מבאר השפת אמת, שיעקב אמר ליוסף שידע, שאע"פ שהוא נפטר בחו"ל מ"מ יש כאן אמת שהוא ראוי להיקבר בארץ, ואין בזה שקר, מכיון שיעקב היה מקושר בארץ ישראל גם בהיותו בגלויות הקשות שעבר. אמנם יעקב נאלץ לחיות חלק ניכר משנות חייו מחוץ לארץ ישראל, אבל באמת הוא היה איש של ארץ ישראל בכל מהותו, גם בהיותו במרחקים.

וכך כותב האברבנאל בפרשת ויחי: "יש רבים מבני אדם שיבלו ימיהם בטוב בתורה ובמצוות ותמיד ילכו לפני ה' בארצות החיים ומפני דבקותם ושלמותם בחייהם הם ראויים להוליכם במותם לא"י ולקברם שמה, והאנשים ההמה אינם מטמאים את הארץ כי היו גופותיהם תשמישי קדושה טהורים ונקיים והם המעותדים לתחיית המתים, ולזה ראוי שיקברו בארץ החיים ויקומו מבלי גלגול ומבלי צער. ויש אנשים שיצוו שיוליכו את עצמותיהם להקבר בא"י בהיותם בחייהם מרחיקים ומואסים אותה כאלו בחייהם היו רשעים ובמותם נעשו צדיקים ומקימי המצוות. וידוע שזה דעת נפסד והוא לפי שהמצוות יעשו אותם החיים לא המתים. הנה התבאר שהאבות הקדושים להיותם בחייהם טהורים וקדושים דבקים באל היו משתוקקים להקבר בארץ הקדושה והיה נכון אליהם לצוות שאחרי מותם יוליכום להקבר שמה ושלא נאמר עליהם בחייכם לא עליתם במיתתכם ותבאו ותטמאו את ארצי, כי הם בחייהם במחשבתם ותשוקתם היו עולים שמה תמיד ולכן במיתתם גופיהם שהיו תשמישי קדושה לא היו מטמאים את הארץ".

והוסיף דברים השל"ה הקדוש: "וכן התעוררו בזהר בפרשה זו (ח"א דף רכ"ה ע"ב), והכי איתא שם: אמר רבי יהודה, יעקב אמר 'ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם' (בראשית מז, ל), תמן תנינן, מאן דנפק נשמתיה ברשותא אחרא וגופא דיליה אתקבר בארעא קדישא, עליה כתיב (ירמיה ב, ז) 'ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה', ויעקב אמר 'וקברתני בקברתם' ונשמתיה נפקא ברשותא אחרא. אמר רבי יהודה, שאני יעקב דשכינה הות אחידת ביה ואתדבקת ביה, הדא הוא דכתיב (בראשית מו, ד) 'אנכי ארד עמך מצרימה', לדיירא עמך בגלותא, 'ואנכי אעלך גם עלה', לאזדווגא בי נשמתך, ולאתקבר גופך בקברי אבהתך. מאי קא מיירי, אף על גב דקא נפקת נשמתיה ברשותא אחרא כו' עד כאן. אבל עדיין יש להקשות קושיא זו לגבי יוסף שמת בארץ טמאה, והועלה אחר כך להיות נקבר בארץ ישראל. ואפשר שגם יוסף מתורץ בענין ההוא, והוא לפי מה שכתב הזהר במקום אחר (ח"א דף קצ"ז ע"א) כי סיבת גלגול יוסף למצרים קודם אביו ואחיו וביתם, הוא שיהיה מדור לשכינה שתרד עמהם בגלות, כי בכל מקום שגלו ישראל גלתה שכינה עמהם (מגילה כט א). ואם כן גם ביוסף נאמר שהשכינה הזדווגה בנשמת יוסף". ועיי"ש בדברי השל"ה עוד תוספת דברים בנידון זה.

ובאמת יש להוסיף, שבקשתו של יעקב היתה קשורה לארץ ישראל באופן מיוחד, כפי שביאר כאן המשך חכמה, שיעקב חשש שמא בניו ישתקעו במצרים ויתיאשו מארץ ישראל, ואילו יעקב היה נקבר שם הרי היו עלולים להשתקע שם ולהחשיבה כארץ מולדתם. לכן ציוה בכל עוז לקבור אותו בארץ ישראל, שידעו שרק היא ארץ מגוריהם, ורק הקבור שם קבור במקום קדוש, ובזה נקבע בנפש בניו הקישור הטבעי להשתוקק אל ארץ אבותיהם ולהרגיש במצרים רק כגרים וזמניים. משום כך קבורתו של יעקב בארץ ישראל היא חסד שכולו אמת שכן כל מגמתו לחבר את בניו אל הארץ הקדושה.

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion