בדיחה ידועה מספרת על גנרל בצבא ארה"ב שבא להרצות לפני חייליו באקדמיה צבאית יוקרתית. הוא סיפר להם שהצבא מתאמן לקראת אפשרות למלחמת עולם שלישית. מול מי היא תהיה? מול סין, פחד השתרר באולם, כיצד ניתן לנצח את סין שבה כ1.3 מיליארד איש כאשר בארה"ב יש רק כ300 מיליון? הגנרל סיפר להם שיש מדינה במזרח התיכון שבתשכז' במלחמה של שישה ימים ניצחו שלושה מיליון יהודים שלוש מאות מיליון ערבים. הרוחות באולם נרגעו, עד שקם אחד ושאל "מהיכן נשיג כ"כ הרבה יהודים?...".

ובאמת כיצד מעטים יוכלו לנצח את הרבים?

נראה שהתשובה נמצאת בפרשת השבוע שלנו. יעקב מתכונן למפגש עם עשו, מלחמה של מעטים מול רבים. יעקב חושש לקראת המפגש ומכין את עצמו לדורון לתפילה ולמלחמה. 

אמנם בסופו של דבר המפגש הוא לבבי וחברי, במקום נשיכה יש נשיקה. מה גרם לשינוי זה?

הרב סמט במאמרו טוען שהמפגש של יעקב בלילה עם שרו של עשו עוד לפני הפגישה עם עשו עצמו הוא זה שהכריע את המאבק, כאשר יעקב מנצח את החלק הרוחני של עשו, ממילא המאבק הפיזי כבר מאבד מחשיבותו. בזמן ששרו של עשו מודה על הברכות (כדברי רש"י), עשו הממשי כבר לא רואה צורך להילחם.

מפגש מעין זה ראינו גם בפרשת השבוע הקודמת, כאשר הקב"ה מתגלה ללבן, ולבן בעצמו מודה שהמפגש "הרוחני" לא מאפשר לו לפגוע פיזית ביעקב "יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע". 

מכאן אנחנו לומדים שבשורש המאבק הפיזי עומד מאבק רוחני, וכאשר עם ישראל מצליח לנצח בו, ממילא המאבק המלחמתי נעשה קל יותר.

רעיון זהה מצאנו גם בחנוכה, שכידוע זכינו לשני ניסים: נס הנצחון במלחמה ונס פח השמן.

מהו הנס החשוב יותר? ודאי שנס המלחמה שבו היתה הצלה לעמ"י וחזרה מלכות לישראל וזכינו לטהר בזכותו את בית המקדש, והנה דווקא את נס פח השמן אנחנו מציינים בצורה בולטת יותר ע"י הדלקת החנוכיה?

מצד שני כשאנחנו באים להודות לקב"ה בחג החנוכה, אנחנו מוסיפים "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון, ושם כמעט ואין זכר לנס של המנורה, ומציינים בעיקר את הנצחון של "הרבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים...", להיכן נעלם נס פח השמן?

מתרץ המהר"ל מפראג (חידושי אגדות שבת כא:) שלא הבנו נכון את שני הניסים שנעשו לעם ישראל, אין כאן שני ניסים שונים של פח שמן ומלחמה, ובעצם הכל אחד. אומר המהר"ל שעם הניצחון במלחמה היו יכולים לקום אנשים ולומר ש"כוחי ועוצם ידי", היו נותנים כל מיני הסברים רציונאליים לניצחון, ולכן הקב"ה נתן לנו סימן, שהוא נלחם איתנו "וי"ל שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל מה שנצחו את היונים רק שלא היה נראה שהי' נצחון מן הש"י שעשה זה, ולא מכחם וגבורתם, ולפיכך נעשה הנס ע"י נרות המנורה שידעו שהכל היה בנס ג"כ". 

אמנם יש להקשות, מדוע הנס היה דווקא במנורה? נראה מדברי המהר"ל שיש כאן מסר נוסף, המאבק בין ישראל ליון הוא קודם כל מאבק רוחני-תרבותי "וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל" (בראשית רבה פרשה ב'). ואילו תפקידה של המנורה להדליק את האור, ובמיוחד החנוכיה המונחת על פתח ביתו מבחוץ בזמן שהחושך מתחיל לשלוט בעולם, והיא מפרסמת את השגחתו של הקב"ה בעולם. 

נס פח השמן מגלה מה עמד בבסיס המלחמה, הניצחון הפיזי נובע מהניצחון הרוחני.

אמנם יש קושי גדול במאבק רוחני. בעוד שבמלחמה פיזית יש מנצחים ויש מפסידים "כי כל אויב שיש לך, כשתנצח אותו פעם ושתים, ירף ממך ולא יעלה על לבו להלחם בך, לדעתו יתרון כחך על כחו, והוא מתיאש מנצח אותך ומגבר עליך. אבל היצר אין מספיק לו ממך נצוח פעם ומאה פעמים בין שנצח אותך, בין שנצחתו. כי אם ינצח אותך, ימיתך, ואם תנצחהו פעם אחת, יארב לך כל ימיך לנצח אותך" (חוה"ל שער יחוד המעשה פ"ה).

וכן אנחנו רואים בפרשת השבוע, למרות שיעקב מצליח לנצח את כוחו הפיזי של עשו, המלחמה הרוחנית לא נגמרה, עשו מציע ליעקב "ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך", עשו יודע שאע"פ שלא יוכל לפגוע ביעקב בקרב, הוא יוכל לפגוע בו רוחנית ע"י הליכה עם יעקב והשפעה לרעה עליו. 

יעקב מודע לזה ומסרב להצעתו של עשו. אמנם יותר מזה, יעקב הקדים והתפלל גם על פגיעה מסוג זה "הצילני נא מיד אחי מיד עשו" וכתב הבית הלוי "ויש לפרש הכוונה דיעקב בהודעו דעשו בא לקראתו הבין דלא ימלט מאחד משני האופנים, או דעשו ילחם עמו וירצה להורגו, או דיתרצה עמו וישוב מאפו וישב עמו בשלוה ואחוה כשני אחים, ומשני האופנים הללו נתיירא יעקב, דגם טובתו ואהבתו של עשו רעה היתה אצל יעקב... ואח"כ כשנתרצה לו ביקש להיות עמו ביחד ואמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ויהיו שניהם ביחד, והוא דחה אותו בדברים וניצל גם בזה ממנו וכמו שאמר הכתוב וישב עשו ביום ההוא לדרכו שעירה".

גם בימינו אנחנו חווים את שני המאבקים, הרוחני והפיזי. את המאבק הפיזי קל לגלות, אמנם עלינו להוסיף כוח גם במאבק הרוחני, שמשפיע ישירות על המאבק הפיזי.

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion