נזם ומחצית השקל

By: Rav Aharon Friedman
Rosh HaYeshiva

מאמר לפרשת חייי שרה (זמן חורף תשעט)

עבד אברהם הפוגש את רבקה על הבאר מעטר אותה בתכשיטים: שני צמידים ונזם עשויים מזהב:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם. (בראשית כד, כב)

רש"י על אתר, בשם המדרש, רואה בתכשיטים הללו רמזים לעתידו של עם ישראל:

בקע - רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת.

ושני צמידים - רמז לשני לוחות מצומדות.

עשרה זהב משקלם - רמז לעשרת הדברות שבהן.

בעל הטורים מוצא מקור למדרש חכמים, בעובדה כי המילה 'בקע' מופיעה בכל המקרא כולו פעמיים בלבד: הפעם האחת בפרשתנו, בפסוק שציטטנו לעיל, והשניה בפרשת פקודי בסיכום תרומת המשכן:

בֶּקַע^{^[1]} לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. (שמות פרק לח, כו)

יש, אפוא מקום להבין, מהי משמעותם של הרמזים הללו לרבקה, שעדיין לא יודעת דבר וחצי-דבר על הצטרפותה הצפויה למשפחתו של אברהם.

ייתכן, כי המדרש רואה במעשיה של רבקה סימן לבני בניה. רבקה יוצאת לדרך רחוקה בעקבות עבד אברהם, מבלי שהיא יודעת אל נכון מה מצפה לה במחוז חפצה. כל שרבקה ידעה היה, שבבית אברהם שוכנת השכינה, והאמת, הצדקה והמשפט מדריכים את חייהם של המצויים בו.

כרבקה אמנו ההולכת אחרי עבד אברהם, כך גם עם ישראל היוצא ממצרים הולך אחרי משה עבד ה' במדבר בארץ לא זרועה אל ארץ ישראל, שם מצפה לו עתידו המופלא:

הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיהו פרק ב, ב)

באותה דרך ארוכה ולא זרועה במדבר, ליוו את עם ישראל שני דברים: המשכן והתורה. הם שסייעו בידו לצלוח את הדרך הארוכה ולהגיע אל סיומו של המסע בארץ ישראל. המשכן והתורה ביטאו את החיבורים בין עם ישראל לבין הקב"ה. התורה - מתנתו של הקב"ה לעם ישראל, ומחצית השקל - מתנתם של ישראל לקב"ה לשם השראת השכינה במשכן.

מקריאה פשוטה של הפרשה נראה, שהדבר היחיד שקשר את רבקה לבית אברהם ולעבד המוליך אותה בדרך, היו שתי המתנות שניתנו לה על הבאר, וכלי הכסף הזהב והבגדים שניתנו לה לאחר ההסכמה על הנישואין העתידיים.^{^[2]}

חכמים הניחו, כי לא יעלה על הדעת שהתכשיטים כשלעצמם משכו רבקה להסכים לצאת לדרך רחוקה וכה שונה ממה שהכירה עד כה. על כרחנו לומר, כי התכשיטים רק ביטאו את המשמעויות הרוחניות של דרכי בית אברהם. משום כך פירשו רבותינו כי הצמידים רומזים אל התורה ומצוותיה, ועל כן הם מונחים על ידיה של רבקה, העוסקות במצוות התורה. הנזם רומז למחויבות המוחלטת לעבודת ה' ושעבודם של חיינו כולם אליה, ולכן הוא מונח על האף שבו שוכנת רוח חיי האדם^{^[3]} - חיים המוקדשים לעבודת ה'.

(פורסם באשכולות 478 # חיי שרה תשע"ט)

[1] פירושה של המילה 'בקע' הוא מחצית ומסתבר שהוא מגיע מלשון 'בקיעה' שעניינה חלוקה/שבירה וכמו שנאמר באברהם: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ
הָאֱ-לֹהִים" (בראשית פרק כב, ג).

[2] לאחר הסכמת משפחת בתואל לנישואי רבקה נאמר: "וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ". ומכאן השוואה נוספת ליציאת מצרים, שנאמר בה: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (שמות פרק יב, לה).

[3] כלשון התורה "ויפח באפיו נשמת חיים".

Shiur ID: 8405

Scan to load the shiur on the KBY website: