ישיבת כרם ביבנה

שלח את עמי ויעבדוני

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה

בתחילת הפרשה אנו קוראים על שליחותו של משה "והצלתי אתכם מעבודתם". לעומת זאת, משה מתבקש לומר לפרעה בהמשך "שלח את עמי ויעבדוני". מגמה זו של עבודת ה' חוזרת על עצמה כמה וכמה פעמים. האם יצאנו מבית עבדים כדי לשוב ולהיות עבדים?!


בהקדמה להגדה של פסח (עולת ראי"ה ב, עמ' רמה) מסביר הרב קוק זצ"ל שההבדל בין עבד לבן חורין אינו רק הבדל מעמדי, מה שזה במקרה משועבד וזה אינו משועבד.


אפשר למצוא אדם, שבאופן רשמי הוא עבד, אך ברוחו הוא בן חורין. ויש להפך - אדם שהוא בן חורין, אך במהותו הינו עבד, משום שהוא משועבד לגורמים חיצוניים. למשל, ייתכן למצוא אדם שיש לו הרבה יכולות ואמצעים, ובאפשרותו לעשות ככל העולה על רוחו, ואיש לא יאמר לו מה תעשה, ומ"מ אינו חש שהוא חופשי לעשות כרצונו באמת, משום שיש עליו לחץ חברתי, הוא חושש מפני מה שיאמרו עליו בתקשורת, או שמבקש למצוא חן בעיני הציבור, וכל מעשיו נגזרים מהשאלה "מה יאמרו". ויש מי שמשועבד לתאוותיו ואינו מסוגל להשתחרר מהן. לעומתו יש מי שמשועבד באופן רשמי, והוא עבד לאדון או לשלטון, כמו אסירי ציון, למשל, ואעפי"כ אי אפשר לשבור את רוחו ולאלצו לפעול נגד מצפונו.


ההגדרה של בן חורין היא אפוא:


"הרוח הנישאה שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו... מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר, השולט עליו איזו שליטה שהיא, בין שהיא רשמית, בין שהיא מוסרית – במה שהאחר מוצא שהוא טוב ויפה".


ומכאן לדבריו הנפלאים של ריה"ל: "עבדי הזמן הם עבדי עבדים, עבד ה' הוא לבדו חופשי". ובלשון חז"ל: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" (אבות ו). משום שהתורה היא ביטוי לצורת הנשמה הישראלית, והעוסק בה חי עפ"י עצמיותו, ואז הוא בן חורין.


"לימוד התורה בהלכה, באגדה, בפלפול ובכל דבר תורה, מכניס את המאור שבחיי הישראליות בתוך נפשותינו" (אורות התורה ו, יא). "שקידת התורה מציירת יפה בנשמה את התכונה הישראלית וצורתה המיוחדת" (שם יב).


כשאדם לומד תורה ומקיים תורה, הוא חי על-פי התכונות הישראליות שבו, ובזה הוא בן חורין, משום שהוא חי ע"פ עצמיותו ונאמן לה. וע"כ יציאת מצרים היא ניתוק מן העבדות החיצונה של פרעה, אל העבדות הטבעית לה'. ולכן הבטיח ה' שיוציא אותם מבית עבדים של פרעה, כדי שיעבדו את הא-להים על ההר.


(פורסם באשכולות 407 # וארא תשע"ז)

 

 

השיעור ניתן בכ"ט טבת תשע"ז

קוד השיעור: 7467

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמרים בתורת הראי"ה: לפרשת וארא
(זמן חורף תשע"ז)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
צוריאל שושן
ע K
יונתן פולנאור
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
ר' אלירן אבודרהם
ע K