ישיבת כרם ביבנה

עקדת רחל

הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר

ספר בראשית הוא ספרם של האבות, של אברהם יצחק ויעקב. הספר חותם בסיפורם של הבנים, בני יעקב הוא ישראל. הם יורדים למצרים ונהפכים שם מפרטים בודדים, משפחה של בני ישראל - ל"עם בני ישראל" (שמות א, ט), כפי שמגדיר ורואה אותם פרעה. לצד נושא האבות והבנים, וכחלק בלתי נפרד מנושא זה, עוסק ספר בראשית גם בארץ ישראל: בגלוי ובנסתר, במקראות מפורשים ובקמטי רמזים המפוענחים בדברי חז"ל, רואים אנו שאבות האומה ובניה שוזרים את חייהם בערכה של ארץ ישראל.


על חשיבות הארץ בעיני יעקב, חשיבות המודגשת לפני פטירתו, יש ללמוד גם מפסוק אחר בפרשה. הפרק הבא [מח], מוקדש לבחירתם של מנשה ואפרים לשבטים, ולברכה שקיבלו מיעקב. בתוך דברי יעקב ליוסף, בהם מודיע יעקב על בחירת בני יוסף לשבטים, משתרבב הפסוק הבא: "ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם" (מח, ז) - מה עניין פסוק זה למינוי אפרים ומנשה לשבטים?


כך דרשו חז"ל: "כיון שבירכם ועשאם שבטים, התחיל אומר על עסק רחל. אמר לו למה לא נכנסה לקבורה [עמך]? שהיה יוסף מיצר על הדבר מאוד. התחיל אביו משיבו עליה... כשם שהיית מבקש שתכנס אמך לקבורה כך אני הייתי מבקש... 'ואקברה שם', מהו שם? על פי הדיבור . ולמה? שגלוי וצפוי לפניו שסוף בית המקדש עתיד ליחרב, ובניו עתידים לצאת בגולה והם הולכין אצל אבות ומבקשים מהם שיתפללו עליהם ואינם מועילין להם. וכיון שהם הולכין בדרך הם באין ומחבקין קבורת רחל והיא עומדת ומבקשת רחמים מן הקב"ה... מיד הקדוש ברוך הוא שומע בקול תפילתה. מנין? שכן כתב 'נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה' (ירמיה לא, יד) וכתב 'ויש תקוה לאחריתך [נאום ה'] ושבו בנים לגבולם' (שם, טז). הרי פייסו למה לא נכנסה אמו לקבורה" .


רש"י מביא את המדרש ומוסיף בתחילתו: "ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי מתה סמוך לבית לחם... ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ [שפתי חכמים: "ודאי נקברה בארץ ישראל, אלא פירושו לעיר שבני אדם יושבים כמו ארץ נושבת"] וידעתי שיש בלבך עלי. אבל דע לך שעל פי הדיבור קברתיה שם" (מח, ז). 


בדברי חז"ל אלו יש חיזוק נוסף להדגשת חשיבותה של ארץ ישראל.


נזכיר כאן רק שלושה מקורות שונים, שרחל מסרה נפשה על קדושת הארץ ועל חזרתו של יעקב אליה, ומבחינה זו היא האֵם היחידה ש"עקדה" את עצמה:


א. "'ותען רחל ולאה' (לא, יד) - למה מתה רחל תחילה? ר' יודן אמר, שדברה בפני אחותה" (בראשית רבה עד, ד). והדבור בפני אחותה שעליו נתפסה, היה כידוע לברוח מלבן ולעלות לארץ ישראל.


ב. "אם כן היאך הקים יעקב מצבה ונשא שתי אחיות... והיאך אפשר שיהיו נוהגים היתר בתורה במה שאסר אברהם אבינו על עצמו... והנראה אלי... ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה. ושמירתו אותה היתה בארץ בלבד. ויעקב בחוצה לארץ בלבד נשא שתי אחיות וכן עמרם כי המצוות משפט אלהי הארץ הם" (רמב"ן כו, ה). ורחל היתה צריכה למות כי "היא היתה הנשאית באיסור אחוה" (רמב"ן, ויקרא יח, כה). ולפי זה כשמסרה רחל את הסימנים ללאה, כדי שתינשא ליעקב לפניה - היא מסרה לה גם את חייה שנקטעו באבם בגלל קדושת הארץ.


ג. "'הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי' (ל, ב) - מה ראתה לומר 'ואם אין מתה אנוכי' אלא שנתנבאה שהיא מתה במהרה, ואמרה תן לי בנים עד שלא אמות" (אגדת בראשית, נב). "'ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך' (לא, ג), מאי ואהיה עמך? אלא אמר לו הקב"ה עד עתה היתה רחל עקרת הבית עמך. מכאן ואילך אני אהיה עמך ואקח את הבית עמך ב-י"ב שבטים. וזה שכתוב 'ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל' (מח, ז) עלי ובשבילי היה הדבר שרחל נדחית שבאה השכינה ולקחה את הבית בשבילי לשכון עמי".


יוצא אפוא, שיעקב מזכיר את רחל בכוונת מכון, כדי להזכיר ליוסף ולאחיו, לבני ישראל כולם, עד כמה חשובה ארץ ישראל ועד כמה מוכנה היתה רחל למסור נפשה וחייה על קדושתה. "אתם רוצים לחיות במצרים - אני איני רוצה אפילו להיקבר בה"; "כי יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם".


(פורסם בזמורות 151 - טבת תשע"ז)

 

 

השיעור ניתן בי"ד טבת תשע"ז

קוד השיעור: 7454

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת ויחי (זמן חורף תשע"ז)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
ר' נתנאל שושן
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K