ישיבת כרם ביבנה

שושנת יעקב | למשמעותו של פיוט

הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה

שׁוֹשַׁנָה מְרוּטָה
דְּקוּרָה, חֲבוּטָה


לֹא יוֹדַעַת עַל מַה
הִיא שׁוֹפֶכֶת דָּמָהּ


הִזְדַקְפִי, לֹא לִכְרוֹעַ
לְתַרְבּוּתוֹ שֶׁל הָרוֹעַ


דוֹדִי יָרַד לְגַּנוֹ  יַכְרִית הַחוֹחִים
וִיגַלֶה אוֹר פָּנָיו לְבָנָיו - לְחַיִים.


עם סיומה של קריאת המגילה, השמחה פורצת והקהל כולו שר את הפיוט1 'שושנת יעקב צהלה ושמחה'. הלשון 'שושנת יעקב' נופל על לשון 'שושן' המופיע במגילה פעמים רבות ומסתבר שעל שמה של שושן, מקום התרחשות הנס, קרויים ישראל בפיו של הפייטן 'שושנת יעקב'.2 התמיהה מובנת מאליה: מה טעם יש לקרוא את ישראל עמו של הקב"ה על שמה של שושן בירתם של מלכי פרס.
ייתכן כי הפייטן תמך יתדותיו לא רק בלשונה של מגילת אסתר ובנופיה, אלא גם בפסוק אחר משיר השירים, שם נאמר: 'כְּשֽׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת' (שה"ש ב, ב). רבותינו במדרשם ראו בפסוק זה דימוי לישראל הנתונים בין אומות העולם וכך היא לשונו של מדרש זוטא לשיר השירים:


'כשושנה בין החוחים'. אימתי השושנה נאה? כשהיא נראית למעלה מן החוחים, אם נתחייבה השושנה הרוח נושבת בחוחים והם מכים אותה.  


דומה שבביטוי 'שושנת יעקב' מקופל סיפור הנס כולו. אנו רגילים לקרוא את מגילת אסתר בנימה של שמחה ולהתייחס לכל הסיפור כאל תוכנית גדולה של הקב"ה להכות באויבי ישראל. אולם ישנם גם פנים אחרות לסיפור המגילה. ישראל שחטאו ונכנסו לסעודתו של אותו רשע, סעודה בה שתו את יינו ונהנו ממאכלו. ומסתבר שסעודה זו ביטאה את שיאו של תהליך התבוללות בתרבות הפרסית שיהודי שושן הבירה הובילו מעצם היותם קרובים למלכות. איום ההשמדה הוסר מעל ראשם אך ורק לאחר שיהודי שושן [שהיו כאמור ה'אליטה' המתבוללת] חזרו בהם ושבו בתשובה שלמה.3
ציוויה של אסתר 'וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום' בא לעורר את יהודי שושן לשוב אל בוראם בלב שלם. [ה'צום' בכל מקום במקרא הוא הפתח לתשובה עמוקה ושינוי אורח חיים].
אפשר כי דרשת חכמים (שבת פח ע"א) על הפסוק 'קיימו וקבלו היהודים' – קיימו מה שקבלו כבר [קבלת התורה מחדש], רומזת לקבלת עול מלכות שמים שקיבלו עליהם ישראל בימי המן. קבלת העול הזו דימתה את ישראל בעיני הפייטן לאותה שושנה המצויה בין החוחים ובשעה שהיא מתקרבת אליהם היא נדקרת ומיד חוזרת למקומה.
את אותו תהליך תשובה הניעה אסתר המסרבת למרדכי המבקש להסתפק בהצלה בלבד. אסתר דרשה מעצמה ממרדכי ומכל היהודים לשוב בתשובה שלמה ורק לאחר מכן לצפות לישועתו של הקב"ה. אין אשה בעולם, שעליה ראוי להקרא הפסוק 'כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות' יותר מאסתר עצמה. ולרעיון זה עצמו מכוונים דברי חז"ל במסכת חולין (קלט ע"ב): 'אסתר מן התורה מנין 'ואנוכי הסתר אסתיר'. הסתר המביא לתשובה.4
את אותה תשובה גדולה אנו זוכרים בכל שנה בתענית אסתר בה אנו נדרשים לשוב בתשובה בכל שנה על חטאינו הקשורים בלמידה מתרבותם הקלוקלת של אומות העולם. רק לאחר תשובת התענית ניתן להיכנס לשמחתם המיוחדת של ימי הפורים.
לא פלא הוא אפוא, ש'אסת"ר' עולה בגימטריה 'שושנ"ה' [661]. היא שלמדה, כי גם בשעה שאנו מסובבים בחוחים, עלינו לדעת כי אנו 'שושנה', שושנה האהובה על בעליה.


(פורסם באשכולות 330 - תצוה תשע"ה)


____________________


1. הפיוט המלא הוא פיוט 'אשר הניא' שנאמר בקהילות אשכנז לאחר קריאת המגילה. מחזור ויטרי מייחס אותו לאנשי כנסת הגדולה וחוקרי הפיוטים מייחסים אותו למאה החמישית לסה"נ.
2. מסתבר שהלשון 'שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי' מקבילה לפסוק 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ... והעיר שושן צהלה ושמחה'. הפייטן מכנה את העיר שושן 'שושנת יעקב' ועם ישראל כולו הופך ל'שושנת יעקב'.
3. גם היהודים בשאר הארצות חזרו בתשובה עם הגעת האגרות אליהם, אלא שבמקומות רבים היה זה לאחר שהמן כבר נתלה וגזרתו בטלה.
4. הפסוקים באותה פרשה מסתיימים בהסתרה ואינם מזכירים תשובה, אמנם כבר נכתבו דרכים רבות ליישוב הדברים. פירוש מקורי ומיוחד נמצא בדבריו של בעל הכתב והקבלה עיי"ש.

 

 

השיעור ניתן בח' אדר תשע"ה

קוד השיעור: 6217

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפורים (זמן חורף תשעה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K