ויאמר חרבונה

ויאמר חרבונה

הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה

MS Word להורדת השיעור

נאמר במגילה ( פרקֲ ז', פסוק ט'):


"ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עומד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו".


משפט יחיד זה של חרבונה חתם את גורלו של המן, לתליה ולכאורה יש להעיר כאן מספר הערות[1]:



  1. מדוע ראה הכתוב צורך לציין את היות חרבונה "אחד מן הסריסים" והלא כבר נזכר הדבר לעיל בפרק א' פסוק י' "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש".

  2. מלשונו של חרבונה גם הנה העץ נראה שבא להוסיף על המן קטרוג נוסף מעבר למה שכבר נעשה, ולכאורה יש להעיר שביחס לחטאיו הקודמים של המן לא היתה צריכה דווקא אמירה זו להביא להחלטה סופית על תלית המן, ביחוד לפי הנאמר לקמן ח', ז' "ואותו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודים"[2].

  3. המילים "עמד בבית המן", לכאורה מיותרות, שהרי מה אכפת לן אם העץ עומד בבית המן או במקום אחר.

  4. "גבוה חמשים אמה" מה כוונתו בזה שאמר חמישים אמה ומה לי חמשים או ארבעים.

  5. מהיכן ידע חרבונה את גבהו של העץ, מיקומו ותכלית עשייתו.



דעת הגמרא


במסכת מגילה טז. איתא:


"ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים א"ר אלעזר אף חרבונה הרשע באותה עצה היה, כיון שראה שלא נתקיימה עצתו מיד ברח, והיינו דכתיב 'וישלך עליו ולא יחמול מידו ברוח יברח' (איוב כז')".


ובמהרש"א כתב שלמדו זאת מהידיעה על גובה העץ:


"בראיה בעלמא ודאי לא היה יודע גובהו אלא שהיה באותה עצה כשאמרו אוהביו יעשו עץ גבוה".


בריחתו מתפרשת לפי כמה מפרשים כעזיבתו את עצת המן ומעברו לצד מרדכי (כך נראה מרש"י איוב כז' ומהרש"א בח"א וכן מפרשים נוספים). ואנו נוסיף שעל ידי זה ידע חרבונה גם את מטרת הכנת העץ, גובהו ומיקומו, שהרי היה באותה עצה, וכך נתיישבה השאלה האחרונה. גם השאלה בדבר כוונתו של חרבונה ניתנת להתיישב בנסיונו לשוב ולמצוא חן בעיני המלך על ידי מסירת מידע, או באפשרות שהיתה זו פליטת פה של מי שיודע. מכל מקום יתר השאלות עדיין אינן מתיישבות.


דעת חלק מהמדרשים


בכמה וכמה[3] מדרשים וכן בירושלמי מגילה פ"ג ה"ז מופיעה פרשנות אחרת למעשה חרבונה וכך הוא לשונו של אסתר רבה פ"י ט':


"מה עשה אליהו זכור לטוב נדמה לחרבונה ואמר לו אדוני המלך 'גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי' דאמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב".


והיו גם שחברו את הדעה הזו עם הבבלי דלעיל, ופירשו שחרבונה ברח ועל ידי כך נתפנה המקום לאליהו שיופיע בדמותו וכן הוא במדרש החפץ[4]:


"וכיון שלא עלתה עצתו בידו ברח ואתא אליהו ואדמי בדמותיה".


(בילק"ש אסתר תתרנ"ט מופיעה דעת הבבלי, ולאחר מכן ב"יש אומרים" דעתו של המדרש רבה).
גם לדעה זו מיושבות חלק מהשאלות.


השאלה בדבר הלשון "אחד מן הסריסים" ניתנת להתיישב בכך שהיא באה לרמוז שאין זה חרבונה הקודם שכבר נתפרט מעמדו, אלא מדובר בחרבונה אחר, הוא אליהו הנביא.
גם השאלה בדבר מקור המידע של חרבונה מתיישבת, שהרי אליהו הנביא יודע מה שאין כל אדם יכול לדעת, אולם מלבד היות שיטה זו על דרך הדרש[5] ולא על דרך הפשט, עדיין לא נתיישבו על ידה כל שאלותינו.


דעת חלק מהמפרשים


מפרשים רבים פירשו את הביטוי "אחד מן הסריסים" כמתייחס אל הסריסים שבפרק ו' פסוק יד':


"עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר".


וזה לשונו של רבי אליעזר אשכנזי בפירושו יוסף לקח:


"אחד מן הסריסים ר"ל אחד מאותם הסריסים שהלכו לקרוא את המן אל המשתה שהם שמעו כל כוונתו וגם עצת היועצים... [6] שהמן ויועציו היו מתווכחים שהיועצים היו אומרים שיהרוס העץ ושלא יוסיף להלחם עם מרדכי... ותוך זה שהיו מתוכחים שהיועצים אומרים לא תוכל והוא אומר עדיין שרוצה לתלות את מרדכי, הנה הגיעו הסריסים, והם מדברים, ושמעו היועצים וכוונת המן, וחרבונה זה היה אחד מאותם הסריסים".


ובביאור הגר"א למגילת אסתר אף פירש כך את הגמ' במגילה טז. שהבאנו לעיל וז"ל:


"בגמרא אמרו חרבונה ג"כ באותה עצה היה פי' כי הוא היה מסריסי המלך אשר עומדים לפניו תמיד ומנין היה יודע, אלא ע"כ באותה עצה היה פי' באותן ששלח אחר המן להביא אותו אל המשתה שעשתה וכמ"ש וסריסי המלך הגיעו ויבהילו ולכן היה יודע".


(ולכאורה יש להעיר אם כך מדוע קראוהו רשע ואולי לא מפני כך נקרא רשע, אלא מחמת דברים אחרים).
ואמנם לפי שיטה זו מתורצות השאלות בדבר הביטוי "אחד מן הסריסים" ובדבר מקור המידע של חרבונה, אך מ"מ נראה קצת תמוה שהמן ידבר על נושא כה רגיש בנוכחות סריסי המלך. עוד יש להעיר שהסריסים הבהילו[7] את המן במהירות ולא היה בידם זמן לכל הויכוח הלזה.


ביאורם של דברים


טרם בואנו אל ביאור העניין נראה להקדים מספר שאלות:



  1. מה ראה אחשורוש לצוות דוקא על המן להוביל את מרדכי ברחוב העיר והלא בהמלצתו של המן נאמר 'אחד משרי המלך הפרתמים' ולא המיוחד שבהם ונראה שיש בהטלת משימה זו משום ביזיון, ועוד יש להעיר מדוע לא שאל אחשורוש את המן ישירות על מרדכי.

  2. כבר עמדו רבים על השאלה מה תרם מעשה הרכבת מרדכי על הסוס למפלתו של המן, שהרי מכל המגילה נראה שהאירועים קשורים זב"ז ואין אחד מהם יכול לעמוד בלי חבירו ועניין זה אין לו הסבר.



על מנת ליישב את כל העניין על בוריו נראה בהכרח לומר, שאחשורוש ידע על המתח הקיים בין המן למרדכי. מרדכי כמנהיג היהודים וכיושב[8] בשער המלך היה מוכר[9] היטב למלך אחשורוש. מאבקו של המן ביהודים עמו של מרדכי החל במרדכי עצמו, שהוא הראשון שבו מתקיים הפסוק "את דתי המלך אינם עושים", ויתכן שהיה ידוע למלך אחשורוש אף על סרובו של מרדכי להשתחוות להמן.
מעמד זה של מרדכי כאדם חשוב בעיני המלך נראה שמתגלה גם בדבריה של זרש, היועצת להמן להכין למרדכי עץ גבוה חמשים אמה ומוסיפה "ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו". המן ה-כמעט כל יכול, צריך רשות מן המלך לפגוע במרדכי ואינו יכול לעשות דין לעצמו.


בנייתו של עץ בגובה חמשים אמה נועדה מלכתחילה להיות גדולה ומרשימה[10], אולם בניה שכזו עושה רושם גם לפני התליה. ונראה שאף לאזניו של מרדכי גונבה השמועה על העץ המיועד לו עצמו.
וכך אנו מוצאים כשחז"ל במסכת מגילה טז. מספרים לנו על המעמד של מפגש המן והסוס עם מרדכי:
"כיון דחזייה מרדכי דאפיק לקבליה וסוסיה מיחד בידיה מירתת אמר להו לרבנן האי רשיעא למיקטל נפשי קא אתי זילו מקמיה די לא תכוו בגחלתו".


(כיון שראהו מרדכי שיוצא לקראתו וסוסו אחוז בידו, פחד, אמר להם לחכמים הרשע הזה בא להורגני לכו מפניו שלא תכוו בגחלתו).


ומסתבר מאד שאחשורוש בעל היועצים והמודיעים הרבים בשושן הבירה, שמע אף הוא על תוכניתו של המן והתלבט מה כדאי לו לעשות.


נראה שפשוטו של מקרא מורה שזה גופא גרם לו שתדד שנתו מעיניו, ולכן ביקש לעיין בספר הזכרונות בעניינו של מרדכי[11]. בעיונו התגלה לו, שמרדכי הוא מצילו משכבר הימים ולא זו בלבד, אלא שלא נעשה עמו דבר. לכשהגיע המן כבר ידע אחשורוש לשם מה הוא בא[12], אחשורוש שהגיע להחלטה מציג לו שאלה שאינה ישירה על-מנת להכשילו וכשהמן נכשל מיד מצוה אותו אחשורוש לעשות כן למרדכי "היהודי" (בלשון זו רומז לו אחשורוש על שנאתו ליהודים) ומזהיר "אל תפל דבר מכל אשר דברת" ציווי המובן רק על הרקע שתיארנו.


ונראה לומר שבמעשהו זה מבקש אחשורוש להעביר להמן מסר ברור ההפוך מרצונו של המן. (עוד יש להוסיף שהאמירה "מרדכי היהודי יושב בשער המלך" מורה על הכרותו של אחשורוש עם מרדכי).
ומכאן לענייננו, למחרת היום בא המן שוב אל המשתה, אסתר מטיחה בו את האשמה, המלך חושד בו בנסיון לכבוש את המלכה עמו בבית. וברגע זה מופיע חרבונה "אחד מן הסריסים" ביטוי הרומז לעמידתו לפני המלך גם בליל האתמול בעת נדודי השינה, ההתלבטות, הגילוים אודות מרדכי והציווי להמן על הסוס.


עתה מובן מהיכן יודע חרבונה הכל. (אף גובהו של העץ הגיע לאוזניו מפני מודיעי המלך) כעת פונה חרבונה למלך ואומר "גם הנה העץ", העץ [13] הידוע מאתמול, "עמד בבית המן", עדיין הוא שם ולא הוצא בעקבות מה שאירע בלילה ובבוקר. "גבוה חמשים אמה" ואל תאמר שלא הספיק בינתיים לפרקו שהרי עדיין במלא גובהו הוא עומד "גבוה חמשים אמה", ואם רוצה היה המן לפרקו, על כל פנים היה העץ נמוך מעט בעקבות תחילת עבודות פירוק.


מובן עתה מה גרם דווקא חרבונה בדבריו, על ידו התברר שהמן[14] לא שינה את דעתו בעקבות דברי המלך, אלא הוא ממשיך בשלו ואין לך מרידה במלך גדולה מזו.


לפי דברינו אלו נראה שמיושבות כל השאלות ומבואר חלקו המשמעותי של חרבונה בנפילת המן עד שזכה שנאמר עליו 'וגם חרבונה זכור לטוב'.






הערות:


[1] ֲ רובן נשאלו במפרשים בסגנונם הם


[2] אמנם אפשר לומר שאלו דברי אחשורוש לאסתר ומרדכי כדי להפיס דעתם והוא לא לכך נתכוון אלא מחמת המרידה.


[3] ֲ מס' סופרים פי"ד ה"ו, ב"ר פמ"ט א', ילק"ש כאן ובמשלי תתקמ"ו, אגדת אסתר


[4] ֲ הובא בתורה שלמה על אסתר פ"ז הערה לג'


[5] ֲ ועם כל זה מחמת הופעתה במדרשים רבים לא ניתן להתעלם ממנה אף ברובד הפשט ועיין אבן עזרא שטרח להביאה


[6] ֲ קטע זה מובא בפירוש לפני הקטע שלפניו אך כאן ערכנוהו לאחריו


[7] ֲ ובעיקרה של בהילות זו נראה שאפשר כי המן איחר למשתה, אף שגם במשתה הראשון מהרוהו, מ"מ כאן ידע שיש עוד משתה


[8] ֲ שמשמעו לפי מדרשים ופרשנים אחדים דיין


[9] ֲ כך גם נראה מלשון הפסוקים בפרק ב', ב' שמרדכי נקרא בהם בשמו הפרטי בלבד בלי תוספת הסבר וכן בכך שאחשורוש יודע שמרדכי יושב בשער המלך כמוכח בפסוק י' וכמבואר במגילה טז. שהמן אמר לאחשורוש טובא מרדכי איכא ביהודאי אמר ליה היושב בשער המלך, עוד נראים הדברים ממדרש חז"ל על "כרצון איש ואיש" – אמר רבא כרצון מרדכי והמן (מגילה יב.)


[10] ֲ יש להעיר כאן שבהלכות סוכה רבי יהודה מתיר עד חמשים אמה וכנראה שזהו גובה מקסימלי של בניה או שזהו גובה שבדוחק העין שולטת בו


[11] ֲ וזה לפי פשטו של מקרא ודלא כמדרש שנפתח בספר מאליו


[12] ֲ ואפילו אם תאמר שלא ידע אפ"ל שהמן בקש את בקשתו ואז הגיב המלך אעפ"י שלא הכל נתפרש


[13] ֲ עיין בפירוש אלשיך לפסוק ז' בשאלה הט'


[14] ֲ בנקודה זו כוונו דעתו לאלשיך ולמלבי"ם

 

 

קוד השיעור: 2078

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

ענייני פורים

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע