ישיבת כרם ביבנה

איך אומרים 'משבר' בסינית?

ר' נתן קוטלר


'משבר' הוא הזדמנות
-  פתגם סיני עתיק


עליות ומורדות
איך סיפור יציאת מצרים פוגש אותנו בחיים היומיומיים שלנו?
רבי נתן, תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב כותב "וכמו שהיה ביציאת מצרים שתכף כשבא משה אל פרעה להוציא את ישראל התגרה בהם ביותר ואמר 'תכבד העבודה'... וכמו כן ממש עובר על כל אדם בכל זמן וכל אחד יכול להבין בעצמו כל זה לפי בחינתו וערכו איך שעוברים עליו כמה עליות וירידות" (לקוטי הלכות, יו"ד הל' שלוח הקן ד, ו).
עליות ומורדות בחיים הם דבר טבעי. לפעמים יש לנו מצב רוח טוב ולפעמים פחות, לעיתים אנו מרגישים התעלות רוחנית ולעיתים יש ירידה (במיוחד 'אחרי החגים'). לפעמים יש לנו מוטיבציה ללמוד במרץ דף גמרא ולפעמים אנחנו מתקשים אפילו להשאיר את העיניים שלנו פקוחות, לפעמים אנחנו מצליחים ביחסי האנוש שלנו להבין את הזולת ולכבד אותו ולפעמים אנו עושים טעויות.
השאלה היא, כיצד אנו מתייחסים לשלב הירידה, שעלול להיות קשה ומתסכל: האם זהו שלב בעייתי שהיינו מעדיפים לדלג עליו, או שזהו שלב הכרחי לעליה? האם ניתן לצמוח מתוך המשבר?
רבי נתן מדריך אותנו למצוא תשובה לשאלת העליות והירידות שלנו בחיים, דווקא מסיפור יציאת מצרים.
המשבר מצמיח את הגאולה
מהרגע שמשה רבינו הודיע לעם ישראל על יציאת מצרים, מצב השעבוד שלהם לא התקדם, אלא נהיה גרוע יותר. אם לפני כן, ניתן להם תבן להכנת הלבנים, מהרגע שמשה ואהרון ניגשו לפרעה עם האמירה 'שלח את עמי', העניינים הלכו והסתבכו ועם ישראל לא קיבלו תבן, אלא נאלצו לקושש זאת בעצמם וזאת מבלי לפגוע בתפוקה היומית של ייצור הלבנים. משה רבינו אף קבל על כך בפני הקב"ה "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ" (שמות ה, כג).
לפעמים הדברים לא קורים כפי שאנו מצפים, ותהליך הגאולה מתקדם בקצב ובדרך אחרת ממה שאנו חושבים. אך לאחר זמן לפעמים אנו צופים אחורה ומבינים מדוע היו נסיגות אחורה ואיך דווקא המשבר הצמיח את הגאולה. לדוגמא, רק בקריעת ים סוף נאמר "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד, לא). הר"ן מסביר בדרשותיו (הדרוש הי"א) שלפתע נפקחו עיניהם, "שהותרו מהם הספקות, ונתבררו להם המבוכות שנפלו באמצע, כי דרכי ה' נשגבים מאד, אשר אם יאמר החכם לדעת, לא יוכל למצוא".
הר"ן מסיק מכאן לקח גדול מאוד לימינו: "והנה אנו רואים בגאולה זו של מצרים, שבאותה עת בעצמו שהיתה הגאולה ובה היו רואים עצמם נגאלים, ועם כל זה היו רואים פעלים ומעשים שהם סיבת גאולתם, ואף על פי כן היו נלאים לעמוד על סיבתם עד שגילה ה' יתברך ענינם. כל שכן אנחנו, שראוי שנהיה סכלים יותר בגאולה עתידה. מפני זה כתב הרמב"ם ז"ל (פי"ב ממלכים ה"ב) שלא יודעו הדברים ההם איך יהיו עד שיהיו".
התקדמות מתחת לפני השטח
אולי ברובד החיצוני נראה, שישנן נסיגות אחורה, אך מתחת לפני השטח ישנה התקדמות נפלאה ומתמדת, "הכל הולך ושוטף, הכל מתעלה" (אורות הקודש ח"ב, עמ' תקט"ו). הרב קוק כותב שכשם שהירח מתמעט כדי להתמלא מחדש והים נסוג מהחוף בשעת השפל כדי להתקרב לחוף בשעת הגאות, כך אפילו הירידה הגדולה ביותר היא לצורך עלייה חדשה (שם עמ' תקכא).
הרב קוק כתב את הדברים הבאים בעקבות המהומות של הערבים באב תרפ"ט בירושלים, חברון, מוצא וצפת: "וכל מי שהוא עוקב את סדרי הישוב, מראשית צעדיו עד עכשיו, יכול הוא להראות בחוש, איך שמכל ירידה אשר סבלנו נצמחה אח"כ עליה והתפתחות יותר גדולה, וצעד של דליגה לטובה יצא מכל משבר. במהלך הישוב ישנן לזה דוגמאות רבות.
ומה יש לדבר על דבר הירידה הגדולה והמשבר הגדול של תקופת המלחמה והארבה שנצטרף עמה, אשר כל לב חרד לשקיעת ישובנו ונפילתו המוחלטה. והנה ראינו עין בעין איך שמתוך המחשכים יצא לנו אור גדול, והישוב המצומצם רחבו גבוליו ובאה ארץ ישראל למדרגתה הישובית שהיא עומדת בה היום. הרי ראינו במדה זעירה את הגואל שנכסה וחזר ונגלה לנו. ומזה עלינו ללמוד ולקחת לקח טוב, שלא להיות נופלים ברוחנו גם מחרדתה של הנפילה הנוראה..." (מאמרי הראיה עמ' 360-361).
מה שנכון לגבי תהליך הגאולה ובאירועים העוברים על עם ישראל, נכון גם לגבי ההתמודדויות בחיים הפרטיים של כל אדם. החיים הם דינאמיים ויש לכל אחד עליות וירידות, מי שמפתח נקודת מבט של אמונה, יודע לצמוח מתוך המשברים ולצאת מהם עם כוחות חדשים.
איך אומרים 'משבר' בסינית?

העם הסיני והעם היהודי הם אולי העמים העתיקים ביותר בעולם כיום. ייתכן מאוד שאחת הסיבות להישרדותם של שני עמים אלו נעוצה בהבנתם את המילה 'משבר' Crisis)).
בנאומו באינדיאנפוליס בשנת 1959, אמר ג'ון קנדי "כשהמילה משבר כתובה בסינית, היא מורכבת משני סימנים (危机), אחד מסמל 'סיכון' ואילו השני מסמל 'הזדמנות'".
עם שרואה הזדמנות ב'משבר', יכול לשרוד כל משבר. כפי שווינסטון צ'רצי'ל פעם אמר שההבדל בין האופטימיסט לפסימיסט הוא שהפסימיסט רואה בכל הזדמנות קושי ואילו האופטימיסט רואה בכל קושי הזדמנות.
אך לפי הרב יונתן זקס, הרב הראשי לשעבר של בריטניה, היהדות לוקחת צעד רחוק יותר. בעברית, יש למילה 'משבר', כפל משמעויות: 'משבר' מלשון קושי אבל גם 'משבר' בהקשר של לידה, כאשר היולדת מביאה חיים חדשים לעולם היא יושבת על המשבר (משנה ערכין א, ד). במובן זה, המשבר הינו חלק משמעותי בהצמחת כוחות חדשים לעולם.


(פורסם באשכולות 324 - וארא תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בכ"ו טבת תשע"ה

קוד השיעור: 6051

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת וארא (זמן חורף תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
צוריאל שושן
ע K
יונתן פולנאור
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
ר' אלירן אבודרהם
ע K