ישיבת כרם ביבנה

ישיבה של אוהלים

הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה


מִישִׁיבַת אֹהָלִים
שֶׁל כְּבָשִׂים וְאֵילִים
מִבִּפְנִים
מֵאוֹהֶל שֵׁם שֶׁנִקְרָא
וְקָרְבַּן לְעוֹלָה
וְאוֹהֶל אֱמֶת שֶׁנִמְצָא בַּגוֹלָה
מִתּוֹכוֹ הוּא נִבְנָה
מֵעַצְמוֹ
לֵאלוֹקָיו


כשבא הכתוב לתאר את דמותו של יעקב אבינו בשנותיו הראשונות, הוא מסתפק בארבע מילים: 'איש תם יושב אֹהָלִים. מהי משמעותן של מילים אלו ומה יכולים אנו ללמוד מחייו של יעקב באותן השנים?


רבים ממפרשי הפשט[1] סברו כי הכינוי 'יושב אֹהָלִים' עניינו רועה צאן וזאת על פי מה שנמצא אצל בני למך:


וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה:


ואכן, מקצוע רעיית הצאן גורם לבעליו לגור באֹהָלִים, המוקמים ומפורקים עם הנדידה בשטחי המרעה. אולם פירוש זה כשלעצמו אין בו די, שהרי אין טעם לספר לנו על משלח ידו של יעקב אם לא נוכל ללמוד מכך משהו הקשור לעולמו הרוחני. סיבה נוספת לחיפוש משמעות במקצועו של יעקב היא העובדה שמשלח ידו של עשו - 'איש יודע ציד איש שדה', בא לידי ביטוי בהמשך הפרשה. בשעת מכירת הבכורה הוזכר שעשו בא מן השדה והוא עייף, ובמעשה הברכות נתבקש עשו לצוד ציד להביא, ואילו תַמוּתוֹ של יעקב והיותו יושב אֹהָלִים אינה משמשת דבר בהמשך הפרשה.


נדמה שסיבות אלו הביאו את חכמים לנטות מפשוטו של מקרא ולפרש 'יושב אֹהָלִים' – לומד תורה. משכך יכולים אנו להבין גם את הקשר בין ה'מקצוע' לבין סיפור הבכורה והברכות. יעקב ה'תלמיד חכם' ראוי להיות קודם לעשו בבכורה הקשורה לעבודת הקרבנות. גם ברכת ההנהגה ראויה לחול על ראשו במקום שתגיע אל זרועו של עשו.


יש לשים לב לכך שהתורה כינתה את יעקב 'יושב אֹהָלִים' ולא 'יושב אהל' משמע לומד בכמה ישיבות. ואמנם כך מצאנו במדרש חכמים (בר"ר סג, י)[2]:


ויעקב איש תם יושב אהלים, שני אהלים בית מדרשו של שֵׁם ובית מדרשו של עבר.


יעקב אבינו היה איפוא, תלמידם של שֵׁם ועבר. כפי שעולה מן המדרש, בתי המדרש של שם ועבר היו נפרדים, ויעקב אבינו למד בשניהם.


ניתן להניח כי בתקופה בה חי יעקב בבית הוריו היה עיקר לימודו בבית המדרש של שֵׁם, שהרי על פי מדרשים רבים 'שם' הוא למעשה מלכי צדק מלך שלם[3]. ישיבתו של שֵׁם היתה בירושלים, הרחוקה מבאר שבע דרך שלשת ימים בלבד. לעומת זאת בשעה שיצא יעקב לחרן ופנה ללמוד 14 שנה בישיבה טרם הגעתו לבית לבן, מסתבר ששהה בישיבת עבר, שעל פי שמו אנו למדים כי מקום מגוריו הוא מעבר לנהר.


ואכן כך למדנו במדרש רבה לפרשת ויצא (פרשה סח)[4]:


חזקיה אמר, בן ס"ג שנים היה אבינו יעקב בעת שנטל את הברכות עשה עוד י"ד שנה שנטמן בבית עבר עשה עוד שבעה שנים שעבד ברחל, ונמצא נושא אשה בן פ"ד שנים.


ועדיין מוטלת לפתחנו השאלה מפני מה חשוב היה לתורה להדגיש כי יעקב היה בוגר שתי הישיבות הללו. מסתבר כי התשובה לשאלתנו קשורה לאופיין של הישיבות, או למסר החינוכי/רוחני שבקע מהן והפך להיות חלק מאישיותו של יעקב אבינו.


לא הרבה ידוע לנו על אותן ישיבות עתיקות, ומשום כך עלינו להיאחז במעט מן המעט שניתן לדלות על אישיותם של שֵׁם ועבר מן המסופר עליהם בתורה, ומתוך הדברים לנסות ולשער מה היתה הנקודה המרכזית בעולמם הרוחני.


שֵׁם היה 'כהן לאל עליון', העסוק בהקרבת קרבנות[5] ומשום כך יש להניח שהמסר המרכזי בחייו היה עבודת ה' מתוך מסירות מוחלטת עד כדי ביטול רצונותיו/רגשותיו של האדם. מעבר לעובדה כי עקרון זה הוא הרעיון המרכזי הבא לידי ביטוי בהקרבת קרבנות, אנו מוצאים את שֵׁם עצמו נוהג כך בחייו. באותו ארוע עליו מספרת לנו התורה כששב אברהם מהכות את כדרלעומר ואנשיו, שכולם מבניו של שֵׁם בן נח היו ובכל זאת יצא שם לקראת אברהם להגיש לו לחם ויין ולברכו על הכרתת הרשעה[6] ועשיית רצון ה'. יסוד חיים זה שלימד שם בן נח היה למעשה התשובה לדור המבול, שהיו עסוקים בהנאת עצמם וברצונותיהם עד כדי שכחת שם ה' והשחתה מוחלטת של האדם והעולם.


עבר, נכדו של שֵׁם, חי בדור הפלגה ואת שם בנו הגדול קרא פלג והנימוק 'כי בימיו נפלגה הארץ' אותה קריאת שם מנומקת זכתה לדרשה מיוחדת בפי רבותינו וכך שנינו ב'סדר עולם' (פרק א)[7]:


אמר רבי יוסי: נביא גדול היה עֵבֶר, שקרא שם בנו פלג ברוח הקודש, שנאמר 'כי בימיו נפלגה הארץ' וגו'. אם בתחלת ימיו, והלא יקטן אחיו היה קטן ממנו והוליד י"ג משפחות ונתפלגו, ואם באמצע ימיו, והלא לא בא לסתום אלא לפרש. הא אינו אומר 'כי בימיו נפלגה הארץ' אלא בסוף ימיו.


קריאת שם הבן על אירוע הפילוג מלמדת כי עבר ראה בפילוג הלשונות בסיטואציה שנוצרה דבר חיובי. זאת בניגוד לבני דורו, שסברו כי ראוי לבני האדם להתקבץ יחד ולעשות להם שם. עֵבֶר לָחָם בכניעת בני דורו למחויבויות החברתיות ובהליכתם אחרי רצון ההמון כעדר של בעלי חיים. לשיטתו, האדם צריך ללכת אחרי אמונתו גם אם אין הדברים מתקבלים יפה בחברה הסובבת אותו. אותה עֶדְרִיוּת, שהובילה לחטא דור הפלגה אין לה מקום בהשקפת עולמו של עבר. מסתבר כי אברהם אבינו היה מתלמידיו הגדולים של עבר, שהרי כך בדיוק הוא נהג באוּר-כשדים במעשה הפסלים, וכך המשיך לנהוג בשאר נסיונותיו. והדעת נותנת שלכך בדיוק נתכוונו חכמים שדרשו (בר"ר מב, ח) את לשון הכתוב 'אברהם העברי' כך:


'ויגד לאברם העברי', רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד, ר' נחמיה אמר שהוא מבני בניו של עבר ורבנן אמרי שהוא מעבר הנהר.


ולדרכנו, רבי יהודה ורבי נחמיה לדבר אחד נתכוונו. מי שהוא מבני בניו של עבר ראוי לו שלא להירתע, גם אם כל העולם עומד מצד אחד והוא מתייצב מן העבר השני כשהאמת לצִדו.


נמצינו למדים כי את שני היסודות הללו – המסירות מוחלטת לדבר ה' מחד והעמידה העצמאית על האמת והאמונה מאידך – למד יעקב בבתי המדרש של שם ועבר והם שעצבו את אישיותו כאב השלישי של עם ישראל.


ואפשר שהפשט קשור לדרש, שהרי רועה הצאן יושב האֹהָלִים מדיר עצמו על כרחו מבניינו של העולם הזה ומן ההנאות המזומנות לבעלי הנחלות. רועה הצאן מִטלטל באֹהָלִים, מכיר את זמניותו של הקיום האנושי ואינו משתעבד לו[8]. מלבד זאת, רועה הצאן זוכה לשהות לבדו במשך שעות רבות, כך הוא ניצל מהשפעתם הרעה של בני אדם ויכול לבנות לעצמו את עולמו הפנימי הרוחני.


אותם אֹהָלִים מהם ינק יעקב את תורתו, הפכו בסופו של דבר לאֹהָלָיו של עם שלם, שעליהם אמר בלעם הרשע: 'מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב'. ובגמרא למדנו כי אֹהָלִים אלו אליהם נתכוון בלעם היו לא אחרים מאשר בתי הכנסיות ובתי המדרשות[9].


מסתבר, כי בתי הכנסיות רומזים לבית מדרשו של שֵׁם, בו הקריבו קרבנות, שם למדנו על ההתמסרות לדבר ה'. ואילו בתי המדרשות רומזים לבית מדרשו של עבר, שם למדו לברר את האמת וללכת בעקבותיה.


מאותם שני בתי מדרש עתיקים של שם ועבר, ינק יעקב אבינו עמוד התורה את תורתו והנחילה לבניו. בניו הנחילו תורתו לבניהם ולבני בניהם, ואף אנו מבקשים להנחיל לבנינו ולבני בנינו את אותם ערכים מופלאים של מסירות לדבר ה', בקשת האמת וההליכה אחריה. ואין לך מקום בו יכולים אותם ערכים להִקנות כמו בישיבה בה יושבים התלמידים על התורה ועל העבודה, וברצות ה' נזכה גם לראותם מצליחים בדרכם.


(פורסם באשכולות 316 - פרשת תולדות התשע"ה)








[1] רשב"ם וראב"ע.




[2] הקושי הברור בדברי המדרש הוא מפני מה לא למד יעקב בבית מדרשו של אברהם או בזה של יצחק ואכן במדרש תנחומא לפרשת וישלח [סימן ט] שנינו:


אין לך אדם שהיה יגע בתורה כאבינו יעקב, כד"א ויעקב איש תם יושב אהלים (בראשית כה, כז), אין כתיב כאן יושב אהל, אלא יושב אהלים, יוצא מבית מדרשו של שם, והולך לבית מדרשו של עבר, ומבית מדרשו של עבר, לבית מדרשו של אברהם.


אמנם במדרש אגדה לבראשית ובמדרש לקח טוב וכן ברש"י מוזכרים רק בתי המדרש של שם ועבר.




[3] מדרש אגדה לבראשית ובפרקי דרבי אליעזר וכך גם בתרגומים [ירושלמי ומיוחס ליונתן] וכך גם ברש"י.




[4] גם מבחינת השנים מוכרחים אנו לומר שיעקב למד אצל שם בצעירותו שהרי שם הלך לעולמו כשהיה יעקב בן 50 ואילו עבר הלך לעולמו כשהיה יעקב בן 79 [שנתיים לאחר שעזב יעקב את ישיבתו].




[5] מעבר לתיאורו ככהן לאל עליון בפרשת הנצחון על כדרלעומר, חכמים למדונו, כי שם היה זה שהקריב את הקרבנות בשעה שנח ומשפחתו יצאו מן התיבה. [עיין תנחומא לפרשת נח, סי' ט].




[6] עיין רש"י בראשית יד, יח שכתב: 'הראה לו שאין בליבו עליו על שהרג את בניו'.




[7] וכן מדרש אגדה (בובר) י, כה והובא ברש"י שם.




[8] זו ככל הנראה הסיבה להבדל שבין קין והבל, וכך ניתן לבאר גם את ההבדל בין אבותינו רועי הצאן למצרִים עובדי האדמה.




[9] עיין סנהדרין קה ע"ב, ושם: 'אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות – (אמר) מה טבו אהליך יעקב'.




 

 

 

השיעור ניתן בכ"ט חשון תשע"ה

קוד השיעור: 5851

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
אלעזר דהן
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K