ישיבת כרם ביבנה

בגדי כהונה

הרב אריה שטרן

MS Word להורדת השיעור

הרושם של בגדים


הפרשה שלנו עוסקת באריכות בתיאור בגדי הכהונה.  אנחנו רוצים לברר קצת, מהו בכלל היחס של חז"ל למלבוש ובגדים. יודעים אנו שיש הרבה אנשים שמזלזלים מאוד במלבושים החיצוניים, ומאידך יש אנשים שמקדישים הרבה מחשבה להם ולמראה החיצוני. עכ"פ, בפרשתנו התורה מקדישה חלק מרכזי מאוד ללבושם של הכהנים.


לעיתים מתעורר וויכוח בין רבנים, כיצד אמור להתלבש רב? האם רב, מעצם תפקידו צריך מגבעת וחליפה ? או שמא לא מן הנמנע שילך אף עם סנדלים וסוודר? האם יש משמעות לבגד או שהעיקר שהרב יהיה תלמיד חכם? ניתן לטעון שרואים מהפרשייה של בגדי כהונה שיש חשיבות גדולה, ומצד שני לא נאמרו דברים מפורשים בנושא.


מובא בראשונים שהבגדים יוצרים רושם, והמטרה של בגדי הכהונה הוא ליצור רושם של "כבוד ותפארת" אצל העם. מהנסיון היום- יומי ניתן לראות שהאדם מתייחס באופן אחר לאנשים שלבושים מדים.


יש סיפור על הרב גולדוויכט זצ"ל שממחיש את הנושא הזה. לפני שנים רבות, החליטו המפקדים בצבא להזמין את ראשי הישיבות ל"מפגן הצניחה" בחוף הפלמחים שבו יראו את תלמידי ישיבות ההסדר צונחים. ביום המפגן, הגיע אחד מהתלמידים  להסיע את רה"י זצ"ל לחוף. רה"י התעקש ללבוש את מגבעתו ואת הפראק למרות שהתלמיד הסביר לו שהם הולכים לשטח אימון  מלא באבק וחול... רה"י טען שמתוקף תפקידו הוא תמיד הולך במלבוש  הקבוע שלו, בין בשעור כללי בביהמ"ד ובין בחוף הפלמחים. לאחר שנסעו והגיעו למקום, ראו רה"י ותלמידו שכל שאר ראשי הישיבות לא לבשו את בגדיהם הפורמאליים. הם לבשו דובונים (מעילים צבאיים), מעילים וסוודרים. לאחר מכן, כאשר הגיע הקצין שתדרך את הרבנים הוא פנה ישירות לרה"י זצ"ל  ולאורך כל היום התייחס כמעט אך ורק אליו...


 


הקשר בין בגדים לתורה


ודאי שיש יחס שונה לאנשים שלבושים בבגדים מכובדים. אך האם זה אמיתי? או שמא זה רק התרשמות חיצונית? האם המלבוש עושה את האדם?


במגילת אסתר יש הדגשה של בגדים. אומרת המגילה :" ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה " (ח', טו').


 ובגמ' במסכת מגילה (טז א) קושרת הגמ' את הפסוק למאורע קדום :


 " 'לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימן נתן חמש חליפות' אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו? דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים! אמר רבי בנימן בר יפת: רמז רמז לו שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות שנאמר 'ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וגו'" .


עפ"ז כאשר יוסף נותן לאחיו מתנות, הוא רומז לבנימין שמרדכי יהיה מזרעו. מה ראה יוסף לרמוז לו על כך ברגע זה ? כנראה שהגמ' מתייחסת אל הבגדים והחליפות כאל כח רוחני בעל משמעות פנימית . יוסף ידע שיש למסור ביד בנימין את המטען הרוחני הזה שישמש את זרעו לאחר דורות רבים,  דהיינו מרדכי בשושן הבירה.


כל פרשת יוסף התחילה בגלל בגד. הקנאה של האחים כלפי אחיו הייתה בעקבות הכתונת פסים שביטאה את האהבה המיוחדת של יעקב ליוסף. וכך מסופר בתורה:


 " וישראל אהב את-יוסף מכל-בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים " (בראשית לז ג)


 ובמדרש דרשו חז"ל: 


 


"וישראל אהב את יוסף, רבי יהודה ורבי נחמיה, ר' יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו, ר' נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו, ועשה לו כתונת פסים, " (ב"ר פד ח).


 


ר' נחמיה סובר שהכתונת מבטאת לימוד תורה מיוחד שמסר יעקב לבנו.  ובהמשך המדרש כתוב "'פסים'  על שם צרות שהגיעוהו פ"א פוטיפר סמ"ך סוחרים יו"ד ישמעאלים מ"ם מדינים (שם)", ויש לתמוה, למה יעקב מוסר ליוסף כתונת שמשמעותה כל הצרות שיפלו עליו? מדרש זה אומר דרשני.


במדרש בפרשת תצווה דורשים חז"ל :


 "וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי (שמות כט, א). כתוב: כבוד חכמים ינחלו (משלי ג, לה). אין כבוד אלא תורה...


"כבוד חכמים ינחלו. וכן אתה מוצא באהרון, מה כתוב? תורת אמת הייתה בפיהו (מלאכי ב, ו). מה אמר הקב"ה למשה? ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת (שמות ח, ב). וכל אלו [הכבוד] בזכות התורה שהיה יגע בה (שמות רבה לח, ה)".


 המדרש מחבר את בגדי כהונה לתורה, אהרון זכה לבגדים הללו משום שיגע בתורה, וזה מזכיר לנו את מה שהבאנו לגבי יוסף. אבל מה משמעות הקשר הזה בין התורה לבגדים?


מה המקור לכל מושג של בגדים ? מאיפה זה התחיל? כידוע אדם הראשון וחוה היו ערומים קודם החטא ולאחר החטא הקב"ה בעצמו עשה להם בגדים " ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ג). למה רק אחרי החטא היה צורך בבגדים? מה השתנה?


עוד נקודה חשובה לענייננו. אומרים חז"ל במדרש תנחומא: "...שצריך אדם לכבד את השבת בכסותו וכו' שבתחילה כך עשה הקב"ה, שנאמר: ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם". אדם נברא ביום השישי, ובאותו היום חטא, ובערבו של יום הלבישו הקב"ה כתנות עור, נמצא שהלבישו בגדים לקראת שבת! (תנחומא ישן תולדות יב)

כמו כן נאמר שם במדרש מטרה נוספת לבגדים שהלבישם הקב"ה:


"מהו כתנות עור? בגדי כהונה גדולה שהלבישן הקב"ה וכו' עד שלא הוקם המשכן עבודה בבכורות, לכן הלביש הקב"ה לאדם בגדי כהונה גדולה, שהיה בכורו של עולם" (שם).


מה החיבור של בגדים לשבת ולכהונה ולכבוד? איזה רעיון מחבר את כולם? ננסה לברר.


 


הבגדים כרסן לגוף


זה ברור, כשחז"ל מדברים על בגדים הם מדברים על מושג אחר ממה שמוכר לנו. אנחנו מתלבשים בבגדים לחימום ופעמים ליופי. אך יש צרוך בסיסי יותר בבגדים, לצניעות. מהו עניין הצניעות? באדם מתחולל מאבק תמידי בין הגוף לנשמה. לכאו' ה'כוחות' אינם שווים במלחמה זאת, שהרי הגוף הינו גלוי בזמן שהנשמה נסתרת. תפקידנו הוא לתת ביטוי לנשמה, לגלות את הנסתר ולצמצם את כח הגוף ואנו משיגים מטרות אלה ע"י הבגדים.


 אומרים חז"ל במסכת אבות (א יז)  "שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה", מהו משמעות שתיקה בגוף?  התשובה היא שהגוף תמיד מושך את האדם לכיוון החומרי והאדם צריך להשתיק את הגוף, למנוע את השפעתו.


איך משתיקים את תאוות הגוף? אחת הדרכים היא ע"י הבגד. הבגד מכסה את הגוף ובמידה מסויימת מצניע את  הכח החומרי. הבגדים הם כמו חבל שקושר סוס פראי ע"מ לשלוט עליו ולרסן אותו.


מטעם זה הבגדים הם כבוד. אדם שנשלט ע"י גופו הוא מבוזה "מותר האדם מהבהמה אין". אבל אדם ששם את עצמו אדון על גופו ומבטא את זה ע"י הבגדים זהו כבוד אמיתי.  היום מצויים בגדים רבים שמטרתם הם לחשוף מהגוף, הפוך מהמטרה האמיתית.


לפני החטא של האדם הראשון, גם הגוף היה קדוש כנשמה והוא היה כמרכבה לשכינה. חז"ל אומרים שלפני החטא אפילו העקב של האדם הראשון קרן וזרח. אם כן, לא היה צורך בכיסוי כי גם הגוף כולו היה מכובד. אבל לאחר החטא הפך הגוף כולו לחומר ומאז בני האדם צריכים להשתיק אותו.


את הכח המיוחד הזה, לרסן את בגוף, נתן יעקב ליוסף. הכתונת פסים זה כוח מיוחד להסתרת הגוף, זה ביטוי להלכות הרבות, ללימוד התורה שנותן לאדם כח להתגבר על הגוף. יוסף היה זקוק לכח הזה במהלך כל נסיונותיו. אשת פוטיפר ניסתה להשפיע עליו בכיוון ההפוך, הסרת הבגדים ונתינת כח שליטה לחומריות ורק ע"י זכירת אביו הוא מצליח להתגבר ("דמות דיוקנו נראתה לו"). 


וכך גם בכהנים. אדם שיכנס לפני ולפנים צריך שידע איך לשלוט על תאוות גופו ולעבוד את ד' בקדושה, ולכן דווקא אהרון שהיה יגע בתורה, היה ראוי למעמד זה ולבגדים אלו.


וזה גם עניין השבת. בשבת האדם חודל התעסקות בענייני בגוף ועוסק בנשמה ולכן צריך לתת ביטוי לזה ע"י בגדים מיוחדים.


 


העולם כולו מלבוש


אך נראה שבבגדים יש עוד משמעות. ניתן לשאול: האם האדם משתנה ע"י לבישת בגדים שונים? בדר"כ אדם חש הרגשה מיוחדת כאשר הוא משנה את בגדיו. דוגמא לדבר: הפעם הראשונה שחייל לובש מדים זה תמיד רגע משמעותי עבורו.


אך האדם צריך לדעת שאעפ"כ הוא חייב להישאר עצמו אף בבגדים שונים , להיות תוכו כבורו, זוהי מטלה תמידית על כל אדם.


בגדים מסמלים דבר חיצוני שניתן להחליף . המסר של בגד לאדם הוא שכל מה שמרחש סביב האדם הוא בר- חלוף, משתנה, והאדם צריך לדאוג ולשמור שכל זה לא יכנס לתוכו. העולם כולו הוא מלבוש אחד גדול.


וזה המסר שבוחר יעקב לומר לבנו יוסף. הוא אומר לו שיעברו עליו המון מצבים שונים, יום אחד הוא יהיה עבד בבית האסורים ולמחרת הוא ימצא עצמו סגן – מלך. כיצד ישמור יוסף על הזהות הפנימית שלו בכל המצבים הללו? יזכור תמיד שהכל עובר, הכל חיצוני.


אם אדם משתנה בכל מצב ומתאים את עצמו למקום, זהו בושה גדולה לאדם, אין לו אישיות פנימית שמייחדת אותו. במשך ששת ימי השבוע אדם פוגש כל מיני מצבים שונים והוא מקבל השפעות חיצוניות שונות, ותפקידו בשבת זה להשיל מעליו את השפעות אלו ולפתח את זהותו. הרב קוק בעולת הראייה (ח"ב עמ' כח') מאריך ברעיון זה , ומבאר את מאמר חכמים "חייב אדם למשמש בבגדיו בע"ש" שאדם צריך לברר אלו השפעות חיצוניות קיבל במהלך השבוע.


השפ"א בפרשת "ויגש" כותב שלהתחפש בפורים זהו "מנהג ישראל תורה", כי בפורים אנו מגיעים להבנה שכל החיצוניות זה בעצם הסתר גדול  והכל בר חלוף, כמו בגדים.  נזכה בע"ה להפנים זאת.

 

 

השיעור ניתן בכ' שבט תשס"ג

קוד השיעור: 5457

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת תצוה

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
אבינדב אבוקרט
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב משה סתיו
הרב משה סתיו
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K