ישיבת כרם ביבנה

א''ך את שבתתי תשמורו

הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה

בתחילתה של פרשתנו נחתם הציווי על עשיית המשכן וכליו בבחירתו של בצלאל (ואהליאב) להיות האמן האחראי על ביצועה של מלאכת הקודש.  לאחר החתימה מופיעה פרשת השבת וכך אנו קוראים בה:


'ויאמר ה' אל משה לאמר : ואתה דבר אל בני ישראל אך את שבתתי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' מקדִשכם'


רש"י על אתר פירש:


'אע"פ שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה.. כל אכין ורקין מיעוטין למעט שבת ממלאכת המשכן'


וכבר השיגו הרמב"ן שהמיעוט 'אך' בא למעט את הציווי ובנדון דידן בא 'אך' למעט את שמירת השבת וכדגרסינן בתוספתא (שבת פרק טו' הלכה טו)


'אמר ר' יוסי מנין לפקוח נפש שדוחה את השבת .. תלמוד לומר אך .. פעמים שאין אתה שובת'


ונראה להוסיף רמז בדבר:


שבת בגימטריה 702 ,
לכשתפחית ממנה את הגי' של א"ך שהיא 21 שהרי בא ה'א"ך' למעט.


                  681 = 21 – 702 


 יעלה בידנו 681 שהוא בגימ' תְּרַפֵּ"א  = 681  - ללמדנו שיש לרפא את המסוכן בשבת.


אולם גם הרמב"ן מסכים שעל דרך הפשט נכונים הם דברי רש"י שכוונת הכתוב להזהיר שלא תתחלל השבת לצורך עבודת המשכן. וכפי שאכן דרשו חכמים ממקרא שלהלן (ויקרא יט,ל) 'את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו'.


ורמז נאה לדרך זו כתב החתם סופר בפירושו לפרשתנו:


על המשכן נצטוו כשירד משה מן ההר ביום הכיפורים ובאותה השנה חל יום הכיפורים להיות ביום ב' בשבת ומן השבת ההיא ואילך עד ימי המילואים בנו את המשכן וימי המילואים החלו בכג' אדר ביום א' (שהרי א' ניסן באותה השנה היה יום ראשון כדאיתא בשבת פז:).


עולה אם כן שמשבת טו' תשרי עד שבת כב' אדר ישנן 21 שבתות (בניכוי השבת האחרונה ששם כבר הסתיימה העבודה ביום ו' ואין צורך להזהיר עליה) והרי א"ך = 21 . ועל כן נאמר בענינא דא 'א"ך את שבתותי תשמורו'.


ואם ישאל השואל מדוע יש צורך בחריפות מיוחדת לאסור את מלאכת בנית המשכן ביום השבת, תשובתנו בצידו:


שמירת השבת מבטאת בצורתה הפשוטה ביותר את הכרתנו כי אין לנו רשות לשנות דבר בבריאה. הבריאה עומדת כפי שעיצב אותה קונהּ ועל האדם לחוש את עצמו כמי שסובב בהיכלו של מלך. לשון אחרת בשבת חודרת להכרתנו ההבנה כי העולם שייך לבוראו ואנו משמשים בו כאורחים בלבד. [1]


רק מכח הבנה זו הנרכשת בשבת ניתן לבנות לשנות וליצור בששת ימי המעשה.


המשכן הוא בדיוק היפוכה של השבת, עניינו הכנת מקום לקב"ה בעולמנו שלנו על מנת שידור אצלנו כאורחינו, הבנה זו כאמור תקפה בששת ימי המעשה בהם מתקיים הכתוב 'והארץ נתן לבני אדם'.  אולם לאמיתו של דבר ההפך הוא הנכון אנו האורחים האמיתיים בעולמו של הקב"ה וכל נסיון לבנות לו בית בביתו שלו הינו נלעג ויש בו משום אי-הכרה בבעלותו על העולם. מתוך הדברים התבאר הצורך המיוחד להזהיר על שביתה ממלאכת המשכן בשבת.



 





[1] כך מבואר האיסור על גוי לשבות בשבת. הגויים לעולם אינם זוכים לאותה מדרגה בה הקב"ה מתגלה כבעליו של העולם ונסיון להציג את עצמם ככאלה כמוהו ככפירה בסגולת ישראל.



 

 

השיעור ניתן ב אדר תשס"ז

קוד השיעור: 2411

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת כי תשא (זמן חורף תשס"ז)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
שמואל נעים
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע K
הרב ישי בוכריס
הרב ישי בוכריס
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K