ואל מת אדם לא יבא לטמאה

ואל מת אדם לא יבא לטמאה

הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר

MS Word להורדת השיעור

הפטרת השבוע, מנבואת יחזקאל, עוסקת בדינים המיוחדים לכהנים. בניגוד למקובל מדגיש יחזקאל שתפקיד הכהנים אינו מצטמצם לעבודת הקרבנות והמקדש. תפקידם הראשוני הוא לשמש כמורים רבנים שופטים ודיינים לעם ה'. "ואת עמי יורו בין קודש לחול ובין טמא לטהור יודיעום, ועל ריב המה יעמדו למשפט, במשפטי ישפטוהו..." (מד', כג'-כד'). כך מצאנו גם בנבואת מלאכי שתפקיד הכהן להורות תורה לעם, "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו ממנו כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב', ז'). יש להדגיש שכבר בתורה מודגש שהתפקיד הראשוני של הכהנים בפרט ושל שבט לוי בכלל לא היה קשור כלל לעבודת הקרבנות. אלא "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" (דברים לג', י').


ועוד לפני שהוקם המשכן כבר התבלט השבט הזה, כרוחני וכקדוש מכל השבטים. מפורשים הדברים במקרא עצמו בזמן חטא העגל, כאשר מחפש משה את הכשרים שבעם "ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי" (שמות לב', כו') ודרשה הגמרא "מכאן שכל השבט כשר" (יומא סו'.)  עד כדי כך כשר השבט, שבאהבת הלויים לקב"ה לא הססו להרוג גם "איש את אחיו [רש"י: מאמו]  ואיש את רעהו ואיש את קרובו (שמות לב', כז'). ועל כך שבחם משה בברכתו "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך" (דברים לג', ט') [רש"י: לא יהיה לך אלוקים אחרים].


משה מזכיר בברכתו שני עניינים אחרים בהם בולטת רוחניותו של השבט " 'אשר ניסתו במסה'  - שלא נתלוננו עם שאר המלינים" (שם פסוק ח', ורש"י שם). " 'ובריתך ינצורו' – ברית מילה. שאותם שנולדו במדבר, כל ישראל – לא מלו את בניהם, והם היו מולים ומלו את בניהם" (שם פסוק ט' ורש"י שם).


מרש"י עולה שההבדל בין שבט לוי לשאר השבטים התחיל עוד בגלות מצרים. הם היו מולים בניגוד לבני ישראל שלא מלו, ולכך נזקקו לדם מילה שיהא להם זכות לגאולה יחד עם דם פסח. גם המצרים ידעו ששבט לוי הוא שבט של כהנים, ועל-כן במסגרת הכבוד שנהגו בכהני דת, לא שעבדו את שבט לוי "מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי, תדע לך שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים שלא ברשות" (רש"י שמות ה', ד').


במשך כל ימי עם ישראל היה שבט לוי דוגמא וסמל לעבודת ה'. כך בנבואת יחזקאל בפרשתינו: "... ואת תורותי ואת חוקותי בכל מועדי ישמורו ואת שבתותי יקדשו" (מד', כג') למרות שכל העם מצווים על כך, מיוחד הוא השבט הקדוש הזה בהנחלת מורשת הדת לכל העם. כך גם בנבואת מלאכי (ב', ו'): "תורת אמת היתה בפיהו... ורבים השיב מעוון", עצם הדוגמא האישית של שבט הלוי העובד את ה' באמת היתה נושא לחיקוי על ידי העם. ואכן על הפסוק "כי מלאך ה' צבאות הוא" (שם פסוק ז') דרשה הגמרא "אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו" (מו"ק יז'.)


הכהנים נדרשו כמובן גם להנהגה מוסרית – חברתית מיוחדת. כך למדו מאהרן אביהם שהיה "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות [ועל ידי כך] ומקרבן לתורה" (אבות א', יב').


וכך מדגיש גם מלאכי "ועוולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך איתי [ועל ידי כך] ורבים השיב מעוון" (ב', ו').


גם בנבואת יחזקאל בהפטרת השבוע יש אולי רמז לפן זה של עבודת הכהן "ועל ריב המה יעמדו למשפט" רומז לכך שע"י עשיית המשפט מנעו הכהנים ריב בתוך בני ישראל.


דורשי רשומות אמרן ששם השבט "לוי" מעיד על השלום שהוא מביא "...עתה הפעם ילוה אישי אלי..." (בראשית כט', לד').


לא יפלא איפוא שכאשר חטאו בני ישראל בעגל ונפסלו כל בכורי בני ישראל שהיו מיועדים לעבודת הקרבנות והמשכן – מעבודתם, לא מצא הקב"ה שבט טוב ויפה משבט הלוי למלא מקומם, לזה רומז יחזקאל בפסוק הפתיחה של ההפטרה "והכהנים הלויים... אשר שמרו את משמרת מקדשי בטעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם". יחזקאל מנבא על בני צדוק שיקרבו לעבודת המשכן משום ששמרו את משמרת מקדשי בטעות בני ישראל מעל ה', אבל אולי רומז גם לימי קדם שעה שהכהנים נבחרו לעבודת המשכן בגלל שלא עבדו את עגל הזהב.


ואנחנו תפילה לימים, שיחזור הצאן התועה, וימצא את הרועה הנאמן. משישמרו כל העם את משמרת ה' תחזור העבודה להיות חלקו של כל העם ע"י בכוריה של כל משפחה ומשפחה. ואז יחזור שבט הלוי לתפקיד המקורי להורות בין קודש לחול ולהודיע בין טמא לטהור "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא".


(מתוך הספר עיוני הפטרה)


,

 

 

קוד השיעור: 2350

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר להפטרת אמור

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב עדי יהודה נוסבאום
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע