ישיבת כרם ביבנה

ממחרת השבת

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה

MS Word להורדת השיעור

"וספרתם לכם ממחרת השבת וכו'", וקבלה בידינו בתורה שבע"פ שממחרת השבת היינו יום ראשון של פסח, ולא יום ראשון בשבוע, וזה בניגוד לדעתם של הצדוקים, הכופרים בתורה שבע"פ, ולשיטתם חג העצרת חל לעולם ביום ראשון. הרבה עשו חז"ל כדי להבליט הענין ששבת היינו פסח, וע"כ אם ממחרת הפסח נופל בשבת, מחללים שבת לצורך העומר, ועושים זאת בפרהסיא ובקהל רב כדי להדגיש הענין.


ובאמת הדבר אינו ברור, על שום מה קראה התורה לחג הפסח שבת ונתנה מקום למינים לטעות, אם לא שיש בזה רעיון חשוב.


בספר בני יששכר כ' שזהו החילוק בין שבת ליו"ט, ששבת קביעא וקיימא והכל בהתערותא דלעילא, ואילו יו"ט הוא בהתערותא דלתתא, "אלה הם מועדי אשר תקראו אתם מקראי קדש", אל תקרי אותם אלא אתם, ולכן שבת נקראת "שבת קדש", ואילו המועדים נקראים "מקראי קדש", שע"י קריאתנו הם מתקדשים וע"כ אנו מזכירים בתפילה "מקדש השבת וישראל והזמנים", שהקב"ה מקדש השבת וישראל, וישראל הם המקדשים את הזמנים.


והכלל הוא, שמה שאדם מקבל בהתערותא דלעילא הוא במדרגה גבוהה, ויש בזה שפע רב, אלא שכמו שהדבר הושפע בקלות, כך אין לו קיום, לעומת מה שהאדם יגע ומקבל בזכות עמלו, יש לדבר הזה קיום, ובזה יש מעלה ליו"ט על השבת.


בשם הרבי מסואכצ'וב מביאים פירוש יפה על מאמר חז"ל שקיים אברהם אבינו אפי' עירובי תבשילין, ויש להבין מה הרבותא שבעירובי תבשילין, ומאי שנא משאר איסורי דרבנן.


ותי' עפ"י מה דקיי"ל שאין יו"ט מכין לשבת וקשה, הרי קדושת יו"ט קלה ושל שבת חמורה, והרי קל מכין לחמור, ומדוע אין יו"ט מכין לשבת אלא ע"י עירובי תבשילין?


והנה התוס' בפסחים קב:  שאלו מדוע לא תיקנו בשמים ביו"ט כמו בכל מוצ"ש, ואת"ל שביו"ט אין נשמה יתרה, א"כ במוצ"ש שהוא ערב יו"ט יתקנו בשמים. ותי' הרמב"ן שבאמת גם ביו"ט יש נשמה יתרה, וע"כ במוצ"ש שהוא עיו"ט אין צורך בבשמים, והא דלא תיקנו במוצאי יו"ט, משום שאין הנשמה היתירה מסתלקת במוצאי יו"ט כמו במוצאי שבת, שבמוצאי שבת אמרינן "וי אבדה נפש", אבל הנשמה יתרה של יו"ט אינה מסתלקת כ"כ מהר, כיון שבשבת באה הנשמה היתרה בהתערותא דלעילא, וע"כ אין להם קיום, ואילו ביו"ט היא בהתערותא דלתתא וע"כ אינה מסתלקת וא"צ בבשמים.


והנה אברהם אבינו קיים כל התורה עד שלא ניתנה, ולפי זה גם שבתות היו אצלו בגדר אתערותא דלתתא, ולכן יש קיום לשפע של השבת כמו לזה של יו"ט, ואין א"כ חילוק בין יו"ט לשבת אלא בזה ששבת קדושתה חמורה מיו"ט, ואין ליו"ט מעלה על השבת, וע"כ היה צריך להיות שיו"ט מכין לשבת גם בלי עירובי תבשילין, ומ"מ קיים אברהם עירובי תבשילין, וזוהי הרבותא, שאפי' עירובי תבשילין שלא היה צורך בזה, ג"כ קיים.


ובזה יובן הענין המיוחד שבפסח, שבזהר בפ' השבוע נאמר שישראל במצרים היו ברשות הס"א, שהיו עובדי ע"ז ושקועים בטומאה, וכן נאמר בס' יחזקאל כ': "איש את שקוצי עיניהם לא השליכו" – א"ל הקב"ה למשה, כל זמן שישראל עובדין לאלהי מצרים לא יגאלו, הה"ד משכו ידיכם מע"ז, וע"כ נאמר "ולא יכלו להתמהמה", פן יפלו בשער הנ'. וע"כ נאמר "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה – אני ולא מלאך, והכיתי כל בכור – אני ולא שרף, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים – אני ולא השליח, אני ה'". מעבר להשראת השכינה שהיתה שם בכל בית יהודי כדי להראות חיבתו לישראל היתה מטרה להעלות אותם מטומאת מצרים ולקדש אותם בקדושה עליונה, שהרי לא היה להם כל זכות משלהם – "ואת ערום ועריה", וזו היה מדרגה מעין עוה"ב, וע"כ לילה זה מיועד לניסים, כמ"ש "אז רוב ניסים הפלאת בלילה", והוא ליל שימורים לדורות, ולא לחנם לילה זה נשמר ברוב בתי ישראל, והרב סורוצקין מספר על משפחות ברוסיה שהיו אוכלי נבלות כל השנה, אך בפסח היו מכשירים וקונים כלים חדשים, והיו באים בשאלות בענין חמץ משהוא, וכך מסרו האנוסים נפשם על עריכת ליל הסדר. וע"כ אומרים בברכת המזון: הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב, ליום שכולו ארוך, יום שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", שזהו נוסח שלא מצינו בשום מקום אחר.


אלא שכל זה בא בהתערותא דלעילא, ואין לזה קיום, וע"כ רצה הקב"ה שנגיע למדרגה זו בכוחות עצמנו, וע"כ צוה שמיד אחר החג, שנסתלקה אותה נשמה יתרה, שנתחיל לטפס למעלה בכוחות עצמנו, לאותה מדרגה שקבלנו ביום הראשון.


וע"כ נקרא יום ראשון של פסח בשם שבת, שהשפע בא מהתערותא דלעילא שמועד זה עניינו כשבת, והספירה היא דוקא ממחרת השבת, היינו מיום שנפלנו חזרה, אלא שהנפילה מסלקת מאתנו את המדרגה העליונה שבפועל, אך בכח היא קיימת, וזה כתינוק במעי אמו שמלמדים אותו כל התורה ומשכיחים אותה ממנו כדי שיגיע לזה בכוחות עצמו.


וכיון שנפלו שוב למדרגה הנמוכה, נצטוינו להקריב קרבן העומר משעורים שהוא מאכל בהמה, ולהתחיל לטפס למעלה מדרגה אחר מדרגה, עד שנגיע למדרגת אדם, ומקריבים שתי הלחם מחטה שהיא מאכל אדם, שאז מקבלים תורה ודברות, כי הגענו למדרגת אדם בעל שכל ומדבר.


וסופרים יום יום, כדי לומר שזמן הוא דבר יקר, ואסור שיום אחד יאבד, ובכל יום אנו מתעלים מהמ"ט מדרגות הטומאה, וכל זה ממחרת השבת, משום שבשבת עצמה, ביו"ט ראשון של פסח, היינו במדרגה העליונה, ורק למחרת נפלנו ממנה.


וזהו שאנו אומרים בתפילת ספירת העומר "שציוויתנו ע"י משה עבדך לספור ספירת העומר כדי לטהרנו מקליפותינו ומטומאותינו, כמ"ש בתורתך וספרתם וכו', כדי שיטהרו נפשות עמך ישראל מזוהמתם".


ובזה ראיתי מבארים דברי רש"י בפרשה "אלה הם מועדי וכו'", ומה ענין שבת אצל מועדות, ללמדך ש"כל המחלל את המועדות מעלין עליו כאילו חילל את השבתות, וכל המקיים את המועדות, מעלין עליו כאילו קיים את השבתות", היינו אותם שתי שבתות – שבת בראשית ושבת של פסח- ששתיהן עניינן שבת בהתערותא דלעילא, וא"א לקיימם אלא ע"י המועדות בהתערותא דלתתא, דבלא"ה א"א לתת קיום למה שקבלנו בשבת, ורק ע"י קיום המועדות מתקיימים גם השבתות.


וכבר ציינו, שמצות ספירת העומר היא המצוה היחידה שלעולם נופלת בקריאתה בימים שמקיימים אותה, וזה כדי לעורר אותנו בזמן הספירה לעמול כדי לתת קיום למה שקבלנו בשבת.


וזהו שאמר "אשר תקראו אותם", אל תיקרי אותם אלא אתם, שהכל תלוי בכם, וע"ז גם רומז "וספרתם לכם", שדורשים תמיד לטובתכם ולהנאתכם, שע"י הספירה תוכלו להנות ממה שניתן לכם בשבת.

 

 

השיעור ניתן בד' אייר תשס"ח

קוד השיעור: 2340

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת אמור (זמן קיץ תשסח)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב עדי יהודה נוסבאום
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K