מן המפורסמות היא, שההגדה של פסח טבועה במטבע של מספר ארבע: אנו שותים ארבע כוסות של יין במהלך הסדר; ארבע הכוסות מכוונות כנגד ארבע לשונות של גאולה "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי" (ראה ירושלמי פסחים פ"י ה"א, ותוס' פסחים צט ע"ב ד"ה לא יפחתו); הילדים שואלים את אבותיהם ארבע קושיות, ו"כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם אחד רשע אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". יש שהוסיפו גם את ארבעת הפסוקים הנדרשים בהגדה מ"ארמי אובד אבי". יש מקום אפוא להבין, מה משמעותו של המספר ארבע בהגדה.

דומה, כי ביאור הענין תלוי ביסודות שהתבארו במשנת מהר"ל מפראג בכמה מקומות. מהר"ל מבאר שהמספר ארבע מורה על פירוד, שהוא תולדת המציאות הגשמית. המספר ארבע אליבא דמהר"ל, רומז לארבע רוחות השמים היוצרות את מושג ה'שטח' הגשמי.

לשיטת מהר"ל, המספר חמש רומז לתוכן הפנימי המחבר את ארבעת הצדדים למציאות אחת. והדבר רמוז על פי מהר"ל בצורתן החיצונית של האותיות הללו: הד' מורכבת משני קווים - האורך והרוחב, ואילו האות ה' מורכבת מד' ומי', דהיינו הנקודה הפנימית. כך התבארו הדברים בספרו דרך חיים:

ויש לדעת, כי הד' מורה על רוחב ואורך כאשר בצורת הד' קו נמשך ברוחב וקו נמשך באורך, וזהו רוחב ואורך, ומורה הדבר הזה על התפשטות השטח לאורך ורוחב. ודבר זה בארנו בכמה מקומות בספר גבורת השם, כי הד' מורה על התפשטות השטח באורך וברוחב שהוא התחלת עולם הזה הגשמי כמו שיתבאר בסמוך בענין התפשטות עולם הזה, והנקודה שהיא בתוך הד' עד שנעשה אות ה' והנקודה שהוא יו"ד נבדלת מן הד' עד שהה"א יש בה שני דברים - דלי"ת וגם יו"ד - מורה על התחלת התפשטות הגשמי. והיו"ד מורה שהעולם הזה מקבל מעלה עליונה נבדלת, ואין העוה"ז גשמי מכל וכל, ולכך היו"ד היא בתוך הד', והד' מקבל היו"ד ואין היו"ד נוגע כי אין הדבר שהוא נבדל מעורב עם הגשמי, ולכך היו"ד הוא נבדל מן הד' ואינו נוגע ולפיכך נברא העוה"ב ביו"ד. (דרך חיים, תחילת פרק ה)

התבוננות נוספת במרכיביה של ההגדה מגלה, כי לכל אחת מן הרביעיות המופיעה בהגדה יש גם חמישית.

לארבע הכוסות, יש כוס חמישית הנמזגת לחלק מן השיטות על אמירת ההלל הגדול השייך לכניסה לארץ ולגאולה העתידה וכוס זו מכוונת כנגד הלשון החמישית של הגאולה "והבאתי אתכם אל הארץ".

לארבע הקושיות יש קושיה חמישית, והיא השאלה על קרבן הפסח העשוי צלי: "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי" (כלשון המשנה במסכת פסחים י, ד).

כך גם בפסוקי: "ארמי אֹבד אבי" ישנו פסוק נוסף, חמישי: "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

וכן גם לארבעת הבנים שעליהם דברה התורה, יש גם אח חמישי המופיע בספר יהושע בענין הביאה לארץ, ושם:

וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ: וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל:

וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה: וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַד עָבְרְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לְיַם סוּף אֲשֶׁר הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ:

לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד ה' כִּי חֲזָקָה הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים: (יהושע ד, יט-כד)

כהמשך לתואריהם של ארבעת הבנים, אפשר אולי לכנות בן זה בשם: 'ירא האלוקים' על שם הפסוק האחרון בפרק: "לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם".

חותם הארבע מתאים אפוא להגדת הגלות, בה עם ישראל מפוזרים בארבע קצוות תבל. לעומת זאת, לבאי הארץ ישנה הגדה הטבועה בחותם החמש: חמש כוסות, חמש שאלות, חמישה פסוקים וחמישה בנים.

(פורסם באשכולות 498 # תזריע-החודש תשע"ט)

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion