ישיבת כרם ביבנה

המשפט לאלהים הוא

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה

בראש ספרו "מוסר הקדש", עמד הרב קוק זצ"ל על ההבדל בין המוסר האלקי למוסר האנושי: "המוסר של חול איננו עמוק, ואינו נכנס בפנימיות הנשמה... אין להדרכה זו תפיסה עומדת בפני ההסתערות של תאוות שונות, כשהן מתעוררות בחוזקה, וק"ו שאין ביד מוסר רפוי כזה להדריך את הכללות, את הציבור האנושי בעומקו והיקף גודלו, לחדור אל עומק הנשמה, ולהפוך אל האדם הכללי והפרטי לב בשר תחת לב אבן. לא יש עצה אחרת כי אם שיהיה מודרך עפ"י המוסר האלקי".


דברים אלו אמורים גם ביחס להבדל בין המשפט האנושי למשפט התורני, הא-להי. בספר "ערפילי טוהר", עמד הרב על החילוק:


העונשים החברתיים, בייחוד בשביל היזק ממון, יש להם שני מקורות נפשיים, טוב ורע. האחד נובע מתוך ההכרה שאסור לעשות עוולה, והעושה עוול צריך שייוסר כדי שתתחזק ההכרה הטובה הזאת (שאסור לעשות עוולה). והשני בא מתוך צרות עין, שהאיש האחר אין לו ליהנות בשלי, או לנגוע בשלי, מפני שההרגשה של השלי ושל האני היא חזקה ומגושמת באין שעור... ומשפטי הגויים ברובם נובעים מן האנוכיות הגסה הזאת...


אחד משומעי לקחו של הרב זצ"ל פירש את הדברים כך: יש צדק משפטי, ויש צדק מוסרי. הסיסמה של הצדק המשפטי היא: תן לכל אדם את שלו! ותפקידו (של המשפט) הוא לממש זאת בחיים, להגן על הרכוש של כל אחד מפני התקפת חברו.


אולם הצדק המוסרי (של התורה, שהיא צדק א-להי) עליון על הצדק המשפטי. הוא ניגש אל האדם בתביעות מכוח הטענה שהאדם נברא בצלם א-להים, ועל כן עליו להסתלק מן האנוכיות הבהמית, להתעלות עליה, לכבוש את היצרים המשחיתים את הוד תכונתו.


מגמתו העיקרית של הצדק המשפטי היא להגן על זולתי מפניי, מפני מעשיי – לא כן הצדק המוסרי, סוף מגמתו הוא האני שלי, לעשות אותי לאדם עליון (מוסר המקרא והתלמוד, ר"ז פינס).


דברים דומים כבר כתב בעל הכלי חמדה בפרשת דברים, על הפסוק "כי המשפט לא-להים הוא": "כי ה' ית' חפץ להעמיד המשפט, שיהיה משפט התורה בישראל. אבל בני נח המצווים על הדינים, אין זה אלא מפני יישוב העולם, ואין זה משפט התורה".


וכבר קדם לכולם מהר"ל מפראג בספרו "תפארת ישראל" (פרק כו), שכתב שכל מצוות התורה הן א-להיות, ואין התורה דת טבעית או נימוסית, או "דרך ארץ לקיים הישוב... אבל היא א-להית, שכל דבריה
א-להיים, ומפני כך זוכה לעוה"ב".


משפט התורה לא בא אפוא רק להשתית יחסי חברה מתוקנים, אלא "להדריכנו בנתיבות הרחמים... להיותנו נקיי הנפש... וללמד אותנו המידות הטובות" (רמב"ן, דברים כב).


(פורסם באשכולות 411 # משפטים תשע"ז)

 

 

השיעור ניתן בכ"ח שבט תשע"ז

קוד השיעור: 7546

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמרים בתורת הראי"ה - לפרשת משפטים
(זמן חורף תשע"ז)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב בן-ציון אלגזי
הרב בן-ציון אלגזי
ע 2
ר' ישראל שטיינמץ
ע K
אליאב ברנט
ע K
ר' אהוד שלמה פיקסלר
ע K
ערן יוסף אלון
ע K
הרב ישי בוכריס
הרב ישי בוכריס
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K