ישיבת כרם ביבנה

בדין קיפול בגדים בשבת

שי עוז חי שוב

(פורסם בחוברת "מתוך דבר הלכה")


במסכת שבת (קיג ע"א) תנן: "מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמישה פעמים, ומציעין את המיטות מליל שבת לשבת" וכו'. ובגמרא מפורש, שכל ההיתר בקיפול דווקא באדם אחד, אך בב' אנשים אסור בכל גוונא משום שנראים כמתקנים (ע"ש ברש"י), וגם באדם אחד מה שהתירו דווקא בבגד חדש, ובלבן שאין לא להחליף, והטעם שלא בישנים – שקיפולם ותיקונם יותר מחדשים, ולא בצבעוניים - שקיפולן מתקנן, היינו שבבגד צבעוני כשמקפלים אותו והוא לא מקומט הצבע נראה יותר. וכן נראה בפירוש רבנו חננאל, שכתב "פארה ציבעיה בדלא מקפלן", וכן במאירי כ' שהעמדת הצבע שבזה הצבע מתקיים כשהוא מקומט הצבע לא ניכר יפה. ונתנו בזה סימן ("אח לאה": א' - אחד, ח' - חדש, ל' - לבן, א' - אין לו להחליף, ה' – היום).


ונבאר בע"ה מהו בעצם האיסור דרבנן הקיים בקיפול הבגדים:


לדעת כל הראשונים האיסור הוא משום מחזי כמתקן, חוץ מהמיוחס לר"ן והמאירי שפירשו שהאיסור משום טרחא (ורק בכה"ג שא"א בעניין אחר התירו טירחא).


לשיטת המיוחס והמאירי, מה שהמשנה אומרת אפילו ד' וה' פעמים מתפרשת כשמקפל קיפול אחד ושם לוחות העץ ואח"כ מוציא ומקפל עוד קיפול ושוב סוגר על זה את הלוח, כך עושה ארבע וחמש פעמים. אך לפי רש"י וסיעתו קאי על מספר פעמים שלובש.


לדברי המיוחס לר"ן – לא מצאנו גילוי על קיפול של זמננו, ומה שכן מצאנו בכלבו (עמוד קכ"ז) שמבואר שהקיפול של זמננו, הוא לא כמו הקיפול שהיה בזמן הגמרא, והביאו הבית יוסף. אך לעומתו בתוספות – (ד"ה מקפלים) מוכיח שהקיפול של זמן הגמרא הוא הקיפול שבזמננו,מזה שהתוספות אומרים "מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של בית הכנסת לפי שהם צורך מחר" ואם הקיפול של זמננו לא כמו של זמנם היו צריכים להתירו ככלבו אפילו לצורך מחר.


ועוד למדנו בתוספות בדרך אגב, כן כותב בעל "יוקח נא" לרבי אברהם הכהן מחכמי סלוניקי, שתוספות סוברים שחדש נקרא כל זמן שניכר חדש אפילו שעבר כביסה (כהגדרת הרמב"ם בסעיף א' בדין המנהר), והדיוק שלי שהרי אם מדובר שהטליתות נחשבות לישן אם כן אסור ממה נפשך, אלא מזה שהתוספות לא דיברו בזה משמע שהיה פשוט להם שזה ניקרא חדש, ואע"פ שיש גם טליתות ישנים, כיוון שהרוב הם חדשים, ולכן אזלינן אחרי הרוב.


מה הדין באדם שאין לו בגד יפה כזה אך יש לא להחליף, האם בכהאי גוונא נתיר לו לקפל את הבגד היפה יותר:


ר"י, מבעלי התוספות (בד"ה אבל) הסתפק בזה, ומצאנו בשו"ת דברי שלום מזרחי (סימן פ"ו בהלכות שבת) שהוכיח מרש"י והתוספות רי"ד, ר"ח, הר"ן, המאירי, והרמב"ם בפיה"מ ובהלכותיו פכ"ב הכ"ב מהלכות שבת – שכיוון שסתמו וכתבו אם יש לו להחליף ולא חלקו שמע מינה שאין הבדל בין אם יש לאו או אין לא יפים כאלה.


ולהלכה: כתבו במחצית השקל (סק"ו), ובתוספות שבת (סקי"ג) וכן באליה זוטא (סק"ו) בשם הנחלת צבי, וכן הבין ת"ש בדברי העולת שבת מזה שלא הכריע בספק, ודייק הת"ש גם ממרן השו"ע מזה שכתב "ואין לו להחליף" ולא התייחס לספק של התוספות, וכן העלו המשנה ברורה (סקי"ז) וכה"ח סופר (אות כט) לאיסורא בשם האחרונים, וכן בשו"ת דברי שלום הנ"ל.


(ובשו"ת "בצל החכמה" (ח"ד סי' קל אות ו) הביא הספק של ר"י ואת הפוסקים שאסרו בזה, אמנם ביש לו להחליף רק ביותר יפה מזה, מבאר הרב שלא מספקא ליה לר"י, ובכהאי גוונא אסור לקפל מה שפושט).


מה הדין באדם שיש לו בגדי חול ובגד שבת - האם זה נקרא שיש לו להחליף או לא?


בשער הציון (סקי"ז) כתב דלא מקרי שיש לו להחליף, ולכן היה מותר לקפל בגד זה של שבת כשמסתדר עם שאר הטעמים, והביא ראיה להוכיח כן ממש"כ: "של בית רבן גמליאל לא היו מקפלין כלי לבן שלהם", מפני שהיה לבן להחליף, והדיוק הוא שדווקא של בית רבן גמליאל שהיה להם הרבה בגידי שבת, אלא בגד שבת, ולכן הגמרא נקטה דווקא אותם, ונחשב להם להחליף אך שאר העולם שאין להם כמה בגדי שבת, אלא בגד שבת ובגד חול, לכן שפיר חשיב שאין לו להחליף ומותר לקפל בגדי שבת כשמסתדר עם שאר האופנים.


היתר המרדכי – המרדכי בסימן שפ"ח כותב וזה לשונו:


כתב הראבי"ה: ש"מ, טליתות שהם לבנים שאין צריך בקיפול בו ביום אחר צאתו מבית הכנסת לא שנא חדשים ולא שנא ישנים - אסור לקפלן, אפילו באדם אחד. והני מילי בסדר קיפולו הראשון, אבל שלא בסדר קיפולו הראשון, נראה דמותר אפילו ב"ב בני אדם. וכן יש לפסוק מכאן דאסור לנשים לקפל את הצעיף שלהן בשבת, דעד כאן לא שרו הכא אלא בגדים שהפשיט שלא היה יכול לקפלן, שהרי היה לבוש מהן צעיפותיהן שהן יכולות לקפלן מערב שבת ואסור בשבת.


יוצא מדברי המרדכי, שמותר לקפל את הבגדים שפשט אותם שלא כסדר קיפולם הראשון.


אך מה שלא לבש לא בכלל היתר בזה, ולא התיר את מה שאפשר לקפל מערב שבת (נפק"מ לאישה שלא קיפלה את הבגדים ביום שישי ורוצה לקפלם שלא כסדר קיפולם הראשון שאסור.)


דעת מרן: בבית יוסף כתב על דברי הטור שמקורו במשנה ובגמרא בפרק "אלו קשרים" (שבת קיג ע"א) והביא דברי הכלבו שעכשיו שנהגו לקפל כל הכלים אפשר דקיפול דידן לא דמי דקיפול שהיה בזמן הגמרא שהיו מקפידים מאוד לפשוט הקמטים ולהניחו תחת המכבס ולא כן אנו עושים.


רואים שמרן כתב בסתמא את דברי הכלבו שאין הקיפול שלנו כדברי הגמרא, שהיו משתמשים במכבס.


אלא שבשו"ע כתב את לשון המשנה כמו שהביא הטור את ד' התנאים לקיפול בשבת, והביא את דברי המרדכי וז"ל: "ויש מי שאומר דלקפלן שלא כסדר לקיפולו הראשון מותר ולכל עניין נראים דבריו".


וביאר מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, דמוכח מכאן שמרן למעשה לא סובר את דברי הכל בו וסייעתו, ואף שהביא שיטת הכלבו וסייעתו בבית יוסף בלי חולק, אף שמצינו כמה פעמים שמרן השו"ע משמיט את דבר ההלכה המביא בבית יוסף, מ"מ עושה כן מחמת שלוש סיבות ואלו הן: א. שהדין מציאות רחוקה היא. ב. דין פשוט הוא. ג. שנכלל אותו דין מעיקר הדין.


ואצלנו אין אף אחד מהתנאים האלה, ואף שיש חולקים בזה כמו שכותב בעל המחצית השקל (וחשש דבריו מהמשנה ברורה סימן קיט, דודאי עדיף שלא לקפל כלל עד שיושלמו התנאים שהובאו בסתם, כיוון שתפס בדעת מרן כמו הסתם).


במחצית השקל בפירושו על מג"א (ס' קו) הביא את קושיות התוספות בשבת שהיקשה מפסק זה של מרן שהביא את דברי המרדכי שהתיר שלא כסדר קיפולו הראשון על מגן אברהם, שהרי בסימן י"ד הלכה ד' מהלכות ציצית דמותר ליטול טלית חברו ללא רשותו (דניחא ליה לאיניש למיעבד מצווה בממונו) ובלבד שלא מצאו מקופל שיקפלנה, וכתב שם המג"א (ס' קט) "ואפילו שלא כסדר קיפולו הראשון ובשבת אפילו אין מקפלו כלל שרי".


והקשה, אמאי לא יקפלנו כלל בשבת והרי מרן מתיר שלא כסדר קיפולו הראשון, ותירץ מחצית השקל שכיוון שמרן הביא דעת האוסר תחילה משמע שכן עיקר, ואע"ג דהמתיר נראין דבריו: ולכן כתב דמ"מ מי שרוצה שלא לקפלו אפילו שלא כסדר קיפולו הראשון אמרינן מן הסתם דניחא לבעלים כיוון שאם אינו מקפלו נרה בזה כי ההפסד מועט וגם בכה"ג אמרינן ניחא ליה לאיניש, לכן נראה מדברי ר"נ קרליץ בספרו חוט שני שחושש למשנה ברורה וכן בשו"ת מחנה חיים (ח"ג) דתפס בסתם כמו שבכל מקום דעת מרן לפסוק בסתם.


אלא שדחה דבריהם, דהרי מרן שסיים בהדיא "ונראין דבריו" (ועיין בשו"ת תפילה למשה (ח"א סימן יד) מה שכתב על לשון זאת בטוב טעם, ותרווה נחת), ועוד הביא סייעתא מה"בית דוד" שע"פ בכל מקום שיש סתם ויש הלכה כמו הסתם, הורה שהביא את סברת היש שלא סותרת הסתם ואין בזה גילוי מפורש שיסתום כך ההלכה.


וכך אצלנו שאין דברי המרדכי סותרים את דברי התוס', שאין הכי נמי גם התוס' יודו שאפשר לקפל שלא כסדר קיפולו הראשון ועיין עוד במה שכתב בספר "דברי שלום" סוף פיסקה ה': וכן תפסו למעשה כפסק מרן להתיר שלא כסדר קיפולו הראשון מרן הגר"ע יוסף (הליכות עולם חלק ג, עמוד רכז), והגאון רבי משה לוי (מנוחת אהבה ח"א פי"א ה"א) והגרב"צ אבא שאול (אור לציון חלק ב' פכ"ד ה"ג). ואע"פ שכתבו שהמנהג לקפל רגיל את הטלית בשבת כמו שהביאו מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (סי' שב אות ג) ובכה"ח סופר (סי' שב אות לב) (שם הביא את היפה ללב שהתיר משום קיפול הטלית מצווה) ובצירוף הדברים שקיפול הראשון אלא שאין למחות בידם.


וכן פסק החסידא קדישא רבינו יוסף חיים זצ"ל (ש"ש פרשת ויחי הלכה יג) שאע"פ שחשש לדעת החיי אדם (כמו שיבואר בע"ה) מ"מ בטלית של מצווה הקל בקיפול שלא כסדר וכתב שמקפלים בסדר הראשון לא יפה עושים.


כששאלתי את מו"ר שליט"א בדבר דרך הקיפול השיב: בטלית של חול יש להחמיר, ובטלית המיוחדת לשבת יש מקילים והסומכים עליהם אין לערער על מנהגם.


ועוד נותר לבאר מה זה נקרא שלא כסדר קיפולו הראשון. מהרש"ם שבדרון בספרו "דעת תורה" (סימן ש"ב אות יג) כתב לתמוה על היתר של "שלא כסדרן": אם יש לאדם טלית שמשתמש בה בין בחול ובין בשבת מובן, שהרי במוצאי שבת או למחרת הוא מפרק את מה שקיפל לא כסדרי ומקפל מחדש, אך בטלית שמיוחדת לשבת שכבר כל שבת הוא מקפל שלא כסדרן זה גופא הופך להיות סדר הקיפול שלו, ואם כן מה מהני השינוי הזה? ולכן בכהאי גוונא הצריך שבכל שבת יקפל שלא כסדר קיפולו, באופן אחר, אם בשבת זאת מקפל כך בשבת הבאה נקפל אחרת בכדי שלא יגיע למצב שזה יהיה הקיפול הקבוע.


לעומתו, הגאון ממונקאטש (נימוקי או"ח סימן שב) האף שהעיר גם כן בזה על האופן שאם מקבל כל שבת שלא כסדר זה גופא הופך להיות הסדר, מ"מ סבירא ליה שגם אם יקפל בכל שבת באופן אחר זה לא מהני, אלא צריך וחייב בכל מוצאי שבת לפרק לגמרי מה שקיפל כסדר בשבת ולקפל מחדש כפי שרגיל, וכן ראיתי שתמה כן בעל "נימוקי אורח חיים" בנו של ה"דרכי תשובה", והצריך כדי להנצל מזה בכל יום ראשון לקפל מחדש.


אלא שמרן הגרע"י זצ"ל כתב (ב"יחווה דעת" ח"ב סימן מ' בהערה) סברה גדולה להתיר אפילו שהטלית נשארת מקופלת כך משבת לשבת, שאם הטלית מגוהצת היטב וניקר קיפולו הראשון בקו עמוד של הגיהוץ והוא מקפלן בשבת בצד השני זה נקרא שלא כסדר קיפולו הראשון, שאפילו אם יחזור לקפלן כך בכל שבת, עדיין קו הגיהוץ קיים בצד אחר ונראה לעין.


וגם בצירוף הראשונים שהתירו את קיפול הבגדים (האורחות חיים, הכלבו, והאהל מועד), כיוון שאין הקיפול שלנו בזמן הגמרא, לכן דיינו לקיים כפשוטו את היתר של מר"ן השולחן ערוך והוו דלא להוסיף עלה חומרא יתירה לחזור ולקפלה בכל מוצאי שבת כסדרו הראשון.


וכן הביא תלמידי הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל (בשולחן שלמה חלק א' סימן ש"ב סעיף קטן י'), שבאופן שניכר הקיפול הקודם שאז הקיפול השונה הוא בעצם קילקול מותר לקפל כך לכמה שבתות.


(וכתבו בשמו תלמידיו, שבכל ההיתר הוא שמקפל לצד השני של הקפל, לדוגמא: אם הקפל לרוחב אז צריך לקפל לאורך, אם לא יקפל כמו שרגיל רק שהופך לצד השני שאחרי הכל נמצא שהקפל מתקיים מהלי אם אני מקפל מימין לשמאל או משמאל לימין והרי זה עדיין על אותו הקפל).


וכן פסק בשמירת שבת כהלכתה (פט"ו הערה קס"ב) אך שבאופן שלא ניקר הקיפול הראשון חשש לדברי המהרש"ם לפרק במוצאי שבת ולקפל מחדש.


נקודה נוספת לבירור: האם ההיתר של המרדכי כסדר קיפולו הראשון, האם מותר לקפל כך גם לצורך חול או לא.


מצינו בלבוש (סי' שב, סק"ג) שכתב ביתר המרדכי שמותר אפילו למחר, שאין קיפול זה שום קיום ואין כאן מתקן כלום, וכן פירש האליה רבה (בסק"ט) שמשמע שאפילו שאין צריך בו ביום, וכן הגר"ז (סק"ט) וכן בקצות השולחן להגר"ח נאה זצ"ל (קי"ז, ב') אלא שכתב סתם שישנם אנשי מעשה, שאפילו שלא כסדר מקפידים, וכן כתב המשנה ברורה (סקי”ח) ובכה"ח סופר (סק"ל) וכן הגדולות אלישע (סימן ש"ב סקר"א) וכ"פ מרן הגרע"י זצ"ל (עיין הליכות עולם ח"ג פרשת ויחי אות י'), וכן פסק בשש"כ (פט"ו המ"ט - אלא ששיטתו שצריך לחזור ולקפל מחדש בקיפולם הרגיל במוצאי שבת). ובספר "מנוחת אהבה" (ח"א פי"א ה"א), כתב שם בהערה 4 דאף שעל כל פנים טורח לצורך חול, בטרחא גרידא אין איסור.


מאידך בעל ה"חיי אדם" (כלל מ"ד, הלכה כד) פסק שכל ההיתר של שלא כסדר קיפולו הראשון דווקא שרוצה ללבושו בשבת דאם לא כן הכל אסור. וחשש לדבריו החסידא קדישא רבנו יוסף חיים בעל הבא"ח (שנה שניה פ' ויחי ה'-ג'). ובשער הציון כתב בסק"כ שלא ידע טעמו של חיי אדם, וכתב שאולי טעמו שחושש בזה לדעת הראשונה בשו"ע שאסרו לקפל דווקא בתנאים המותרים כמבואר.


(בספר מנוחת אהבה למד שטעמו של חיי אדם שעל כל פנים מכין וטורח משבת לחול גם שמקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון.)


עוד נותר לבאר - בדין קיפול טלית משבת לשבת: בעל ה"יפה ללב" (אות א') כתב בשם הסידור "חסד לאברהם" שמוכח דלפי מה שהביא מרן הב"י בשם הכלבו שנהגו לקפל הטלית כסדר קיפולו הראשון דקיפול דידן לא דמי קיפול דידהו (שהיה בזמן הגמרא) נראה דמותר לקפלן אפילו לצורך חול וכ"ש לצורך שבת אחר.


וכן התיר לקפל הטלית כרגיל משחרית למנחה וכן טלית המיוחדת משבת לשבת.


מה שהתיר לקפל משבת לשבת דייק כן בדברי התוספות בשבת דף קי"ג (ד"ה מקפלים), שכתבו שאסור לקפל טלית של בית הכנסת לפי שהם צורך חול, ש"מ דדווקא בכהאי גוונא שם לצורך מחר – צורך לחול, הא לאי הכי מותר משבת לשבת.


אלא שמצינו לבעל "דברי שלום" מזרחי שדחה דבריו: ראשית דייק כן מלשון הראב"ן, שכתב בהדיא וזה לשונו: "מקפלין את הבגדים מליל שבת למחרתו ומצפרא לפניא אבל לא לחול ולשבת אחרת", ולפי זה שאין לדייק מה שדייק "ליפה ללב" בדברי התוספות, שלמחר זה דווקא ליום חול לאפוקי משבת – זה אינו, אלא הכוונת התוספות, "לחול" שמקפלים לצורך חול למחרת השבת, וכל שלאחר שבת זו בכלל גם שבת הבאה, וכ"כ הראב"יה והשמיט את הטעם של "לפי שהם צורך חול".


מאידך מביא הדברי שלום שבספר "אבן שלמה" (סימן שנט, א) דייק מדברי רבנו חננאל, דכתב בזה הלשון: "אדם אחד מקבל כלים מליל שבת לשבת מצפרא לפניא ולשבת אחרת". מוכח שלמד רבנו חננאל שלשבת מותר לקפל.


אך הוקשה לרב הנ"ל, שהרי מוכח מהמגן אברהם דאסור לקפל טלית אפילו חדשה ולבנה אע"פ שמצוות ציצית כל היום ויכול להתעטף בה, מ"מ כיוון שאין דעתו להתעטף בו הוי כמו שיש לו להחליף, וא"כ כשמניח לשבת אחרת הוי כשיש לו להחליף. ולכן, הסיק הרב שיש טעות סופר בלשון רבנו חננאל, וצ"ל "אדם אחד מקפל כלים מלל שבת לשבת, ושבת מצפרא להניא אבל לא חול ולשבת אחרת", וככן הוכיח מהתוספתא (פי"ג הי"ט) שכתוב שם: "מדיחין כלים בשבת לאותה שבת אבל לא משבת זו לשבת אחרת", ושכן משמע במהרש"ם ("דעת תורה" סימן ש"ב אות ו'), שאסור לקפלו אפילו לשבת אחרת, וכן פסק למעשה בעל ה"דברי שלום" לאסור קיפול משבת לשבת.


וכן למד מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ג עמוד רכט), והביא את דברי ה"אבן שלמה", הנ"ל ושכך לשון הראב"ן (שידוע שהראב"ן בדרך כלל מביא את לשון ר"ח), וכ"פ התהילה לדוד (סימן שב סק"ו) ובשמירת שבת כהלכתה (פרק כח הערה עט).



(פורסם בחוברת "מתוך דבר הלכה")

 

 

השיעור ניתן בכ"ז תמוז תשע"ו

קוד השיעור: 7242

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר מתוך החוברת "מתוך דבר הלכה" (זמן קיץ תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K
הרב גבריאל סרף <br> ראש הישיבה
הרב גבריאל סרף
ראש הישיבה
ע 2 P