ישיבת כרם ביבנה

דקה מן הדקה

ר' איתן גרתי

מי לא יירא לגשת אל הקודש ולדוש בחטא דק מן הדק של נאמן ביתו של רבש"ע ואחיו הכהן הגדול מאחיו, אך תורה היא וללמוד אנו צריכים. לא בכדי ההכאה על הסלע נמצאת בפרשת "חקת", מה שמשמיענו שכאותה חוקה נעלמה של פרה אדומה, כך גם חטאם של משה ואהרן הינו סתום וחתום. הקולמוסין שנשתברו על מה היה החטא מעידים כאלף עדים על אי-ידיעתנו והשגתנו.


וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע... וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם... וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם: (במדבר כ, ז-יב).


שאלות רבות עולות מפשט הפסוקים, ואלו מקצתן:


א. אם נצטוו "ודברתם" - מדוע נצטוה ליקח את המטה? ב. אם "קַח... וְהַקְהֵל" ביחיד אמאי "וְדִבַּרְתֶּם" ברבים, ועוד שחזר ואמר "וְהוֹצֵאתָ"?[1] ג. פשיטא שאם הכה על הסלע - הרים ידו קודם, ומה ענין הזכרת הרמת היד? ד. מהו חטאו של אהרן שבעטיו נענש גם הוא שלא ליכנס לארץ? ה. "לְעֵינֵיהֶם" ו"פַּעֲמָיִם" נראים מיותרים. ו. איך יתכן שמשה רעיא מהימנא, שתמיד דורש טוב לעמו, קורא לצאן מרעיתו "הַמֹּרִים"?


לתשובה על קושיות אלו ואחרות ניתן לעיין בכל המפרשים המצויים בידינו, אך אולי יש להקדים ולשאול: מפשט הפס' עולה שחטאם של משה ואהרן במי מריבה, הוא שהיה בעכרם שלא יכנסו לארץ. מאידך, מהפס' בדברים לא נראה כך, שם נאמר "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שם" (א, לז) והרי הפס' איירי בחטא המרגלים ומשתמע שכבר בעטיו נגזר עליהם לא ליכנס ארצה?


לאחר חטא המרגלים נגזרה גזרה על דור המדבר "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ" (יד, לה). מהי הכפילות? אומרת המשנה (סנהדרין קח, ע"א): "יתמו" בעוה"ז "ושם ימותו" לעוה"ב. ח"ו ישתכח קהל מישראל לתחיית המתים! מחדש הרב חיד"א[2] שע"מ שבתחיית המתים תהא תקומה לדור המדבר, נגזר על משה ואהרן למות במדבר. כך לעתיד לבוא, כשיקומו משה ואהרן מקברם, תהא תקומה אף לדור המדבר, מדין 'מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה'. לפ"ז יש לדייק בפס' "לכן לא תביאו את הקהל הזה" – הזה למה לי? אע"כ שאת הקהל הזה בזמן הנוכחי לא יביאו לארץ ישראל, אך בתחיית המתים יביאוהו.


ואכתי קשיא, שהרי מפשט הפס' בפרשתנו עולה שדוקא בשל החטא במי מריבה לא נכנסו האחים הקדושים לארץ?


וי"ל, רש"י (כ, יב) מביא בשם המדרש שחטאו של משה היה בהכאת הסלע חרף ציווי הקב"ה לדבר אליו - "שאילו דברתם אל הסלע והוציא מימיו הייתי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דבורו של מקום, קל וחומר אנו". ובאמת צע"ג, מדוע משה רבנו לא קיים את ציווי הקב"ה במלואו? אלא ודאי משה רבנו לשיטתיה עבד, שהרי כל ימיו היו מסירות נפש למען עמ"י דומיא ד"מחני נא מספרך אשר כתבת", וחשש משה שמכיון שבנ"י לא למדו קל וחומר מהסלע, שמא ח"ו לא תהא לשונאיהם של ישראל תקומה. לכן הכה את הסלע, כך לפחות לא יהא עליהם קטרוג כזה גדול. וא"ת "בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעית לך למעבד"? אלא י"ל שעשה זאת לכבודו של מקום. הדבר דומה לדוד המלך ע"ה שאמר (תהלים נא, ו) "לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי" – לא למרוד ח"ו ואף לא בשגגה אלא – "למען תצדק בדברך תזכה בשפטך", למען כבוד השי"ת. ידע משה שהיה צריך להפטר מן העולם לתקנת דור המדבר לעת"ל, אך חשש שיאמרו הבריות "זו תורה וזו שכרה?!" ויגרם חילול השם עצום, לכן עשה את שעשה, כך לפחות יאמרו הבריות שהיה פה דין אמת. א"כ חזינן שלא היה כאן חטא כלל אלא לשׂבר אזני הבריות גרידא!


וא"ת: מנין למרן החיד"א פירוש כה טמיר ונעלם שלכאורה לא נראה מהפשט?[3]


לענ"ד, פירוש זה עונה על שאלה עקרונית מאוד חוץ מזו הזכורה לעיל: הרי מצאנו מקומות שונים בהם משה רבנו נצטוה ציווי מסוים, בקיימו את הציווי שינה, ואפ"ה לא נענש[4], לעתים אף נשתבח עקב שינויו, א"כ מאי שנא הכא שכן נענש. אע"כ כפי שתירץ הרב חיד"א.


ואם מסר חינוכי נבקש, אחרי פרשה כזו ועונש כזה, אינני יודע אם בני חו"ל ירצו לחזור למדינותיהם בחודש הקרוב. ברוכים השבים.


(פורסם באשכולות 384 # חקת תשע"ו)



 





[1] שמא תאמר שהיה משה כבד-פה ומשום הכי צריך ש"אהרן אחיך יהיה נביאך", קשה דהנ"מ עוד לפני שיצא שמו של משה בעולם, ועוד דיש לכבד את פרעה ולילך לפי גינוני המלכות, אך עתה שכבר יצא שמו ועוד שהרי עתה צריך לדבר לפני עמ"י ששמעו קולו כבר בהר סיני, מהו ייעוד דבורו של אהרן?




[2] ליקוט מכמה מקומות בספרו על התורה "ראש דוד", הו"ד ב'ברכת יצחק' לרב יצחק פרקש שפיתח זאת מעט.




[3] כ"ש שלשיטתו צריך לדחוק ולהעמיד את המשנה בסנהדרין שאומרת ש"דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב" – זו מדברת בלא עזרת משה ואהרן שיקומו לעת"ל.




[4] א. בציווי על הזאת הדם בקרבן הפסח שבמצרים – בציווי ה' נאמר "ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף" (שמות יב, ז) וכשמשה מסר הציווי לעם הפך הסדר (פס' כב). ב. בשבירת הלוחות ע"י משה, שם ע"פ המדרש היה המעשה ע"מ להסיר קטרוג מעמ"י – ותגובת הקב"ה היתה ישר כחך ששברת (שבת פז ע"א). ג. בקבלת התורה הוסיף משה יום מדעתו (שם) – והודו לו מן שמיא. מסתבר שיש עוד כהנה.



 

 

השיעור ניתן בא' תמוז תשע"ו

קוד השיעור: 7138

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




אור ישראל שוורץ
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב עדי יהודה נוסבאום
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K